ז'אן ד'איבלין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''זאן ד'איבלין''', רוזן [[רוזנות יפו ואשקלון|יפו ואשקלון]] ([[1215]] - דצמבר [[1266]]) היה [[משפטן]] נודע ומחבר כרוניקות ידוע מ[[ממלכת ירושלים]]. ז'אן היה בנו של פיליפ ד'איבלין, פקיד ממשל בכיר בחצרו של מלך קפריסין.
משפחתו הייתה חלק מענף משפחת איבלין הגדולה שהגרה לקפריסין בעקבות כיבוש האי על ידי הצלבנים בסוף [[המאה ה-12]] בעת [[מסע הצלב השלישי]]. ז'אן נאלץ להגר מהאי אחרי מריבה בין משפחתו ל[[פדרריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרידריך השני]] בשנת [[1229]].
ז'אן השתתף בקרב בין האבילינים לנציגו של פרדריך בשנת [[1232]] והיה שותף לניצחון הבארונים המורדים. ככל הנראה היה שותף להסכם הפשרה שהושג בין פרידריך לבין האצולה הארץ ישראלית בשנת [[1241]]. אחרי [[1246]] בראשית [[מסע הצלב השביעי]] הפך לרוזן יפו ואשקלון ושליט רמלה. בשנת [[1249]] השתתף בכיבוש [[דמיטה]] בעת מסע הצלב השביעי ונפל בשבי המוסלמים כשהאחרונים שחררו את העיר מידי הצלבנים. נפילה בשבי לא שללה את חירותו ועד מהרה הוא יצא לחופשי.
בשנות ה-50 התרחשה מלחמה בין [[גנואה]] ל[[ונציה|וונציה]] ב[[עכו]] בגלל ענייני מסחר. על מנת לייצב את המצב ז'אן ו[[בוהמון השישי מאנטיוכיה]] קראו למלכת קפריסין לפרוס את חסותה על ארץ ישראל. המלחמה הסתיימה בניצחון ונציאני וכתוצאה מכך גנואה נאלצה לעזוב את עכו. ז'אן לא ניצל את מעמדו הבכיר בממלכה ולא התערב במלחמה בין ה[[ממלוכים]] ל[[מונגולים]].
| |||