קורבן תודה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מביאי הקורבן: הוספת תמונה תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
הוספת המנהג בזמן שאין מקדש תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
||
שורה 54:
==הסבר לדיני הקורבן==
יש שכתבו (כמו הרב [[נפתלי צבי יהודה ברלין]] מ[[וולוז'ין]] בפירושו "[[העמק דבר]]" לויקרא ז, יג) שהתורה ציותה להרבות באכילה בקורבן תודה (שהמביא תודה מביא עימה ארבעים חלות שיש לאכול את כולן) ולמעט בזמן אכילתה (שהתודה אינה נאכלת אלא במשך יום ולילה, ולא במשך שני ימים כשאר קורבנות שלמים) משום שדינים אלו מחייבים את הבעלים להזמין לאכילת התודה אנשים רבים (כדי שהבשר והלחם לא יהיו "[[נותר]]"), וכך הנס שנעשה למקריב התודה – יתפרסם ברבים.
== בזמן שאין מקדש ==
כשנחרב [[בית המקדש]] תקנו חכמים את [[ברכת הגומל]] כתחליף לקרבן תודה<ref>רבינו אשר, מסכת ברכות פרק ט' סימן ג. </ref>. החיי אדם והמשנה ברורה כותבים שרואים לאדם שקרה לו נס להפריש לצדקה במקום הקרבן, ויאמר הריני נותן זה לצדקה ויהי רצון שיהא נחשב במקום תודה שהייתי חייב בזמן המקדש. בנוסף ראוי לומר את פרשת תודה<ref>משנה ברורה סימן ריח ס"ק לב</ref>. החיי אדם חיבר נוסח מיוחד של סדר קרבן תודה שיאמר מי שנעשה לו נס<ref>ראה בחוברת נר למאה פרק ו. [https://www.kol-toda.co.il/%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%9F-%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%94 באתר הקול החמישי]</ref>.
== לקריאה נוספת ==
| |||