עם עובד – הבדלי גרסאות

הוצאת "עם עובד" הוקמה על פי חזונו של ברל כצנלסון עוד מראשית דרכו הציבורית, שלפיו ה[[פרולטריון|פועל]] העברי הוא אדם שטרוד בחיי היום-יום, אך בו-זמנית בעל שאיפה להרחבת השכלתו. לפיכך על ההסתדרות לסייע לפועל לבנות את ארון הספרים שלו, שיהיה עשיר בתוכן איכותי, במחיר שווה לכל נפש ותוך בחירה מושכלת של הכותרים. ההוצאה גם נתפשה כחוליה חשובה בברית בין "מעמד הפועלים" ל"[[אליטה אינטלקטואלית|אינטליגנציה]]": ברית שעמדה בבסיס התפיסה של [[תנועת העבודה]]. ההוצאה התחילה ב[[הוצאת דבר]] שהייתה מסונפת לעיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]". דווקא בעיצומה של [[מלחמת העולם השנייה]] מצא כצנלסון, בתמיכת ראשי [[מפא"י]] וההסתדרות, את המועד להקמתה של הוצאת ספרים גדולה ועצמאית, תוך הבטחת מפא"י וההסתדרות שלכצנלסון יהיו חופש בחירה ועצמאות ניהולית. על אף התנגדותן של מפלגות השמאל, החליטה מועצת ההסתדרות בינואר 1941 להקים הוצאת ספרים של ההסתדרות ובחרה בכצנלסון כעורך יחידהיחיד שלה.{{הערה|[[אניטה שפירא]], '''ברל''', חלק ב, עמ' 630.}}

כצנלסון ראה בהוצאת הספרים כלי חשוב מאוד בעיצוב דמותה ותרבותה של החברה העברית.{{הערה|שם=ברל 647}}

ב-1 באפריל 1942, ערב פסח, פורסם ב"דבר" הפרוספקטעלון-המידע הראשון של "עם עובד". עם כינונה, היו להוצאה שלוש סדרות-ספרים, או "ספריות" (כפי שכונו אז): "לילד", "שחרות" (לנוער) ו"לדור" (למבוגרים). מתוכן "לילד" ו"שחרות" (בעריכת [[ברכה חבס]]) עסקו בהוצאת ספרים "חינוכיים", שתפקידם היה להבנות את הערכים הרצויים של ציונות ו[[סוציאליזם]] לנוער. לא הערך הספרותי עמד בראש הקריטריונים להוצאת ספר בספריות אלה אלא הערך החינוכי. החוקרת [[אניטה שפירא]] מציינת שרק טעמו הטוב של ברל כעורך מנע את הפיכת ספריות אלה לספרות מגויסת של ממש.{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק ב, עמ' 650.}} מאידך, ספריית "לדור" התמקדה בהוצאת ספרות מקור בדגש איכותיאיכותית בעיקר משל דור סופרי תנועת העבודה ו[[ההתיישבות העובדת]] כ[[אהרן אברהם קבק]], [[דוד מלץ]], [[חיים הזז]], [[יהודה בורלא]], [[זלמן שניאור]], [[דבורה בארון]], [[גרשון שופמן]], [[ישראל זרחי]] ואף [[נתן אלתרמן]] שהתחבב על כצנלסון למרות רקעו השונה וידידים אישיים של כצנלסון כ[[משה בילינסון]] ו[[שלמה לביא]].{{הערה|שם=ברל 651|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק ב, עמ' 651.}} כצנלסון ביקש גם "להציל" (כדבריו) את ספרי [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]], [[שאול טשרניחובסקי|טשרניחובסקי]] ו[[ש"י עגנון|עגנון]] מידיו של [[זלמן שוקן]] ולמכרם לציבור הרחב במחיר נמוך, דבר שלא עלה בידו.{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק ב, עמ' 648–649.}}

מספר התרגומים היה קטן וכלל בעיקר [[ספר עיון|ספרי עיון]] והגות ולא [[ספרות יפה]].{{הערה|שם=ברל 651}} בין ספרי העיון הראשונים החשובים שיצאו בעם עובד היו "היהודים ברוסיה הסובייטית" של [[יעקב לשצ'ינסקי]], כתבי האידאולוגים המרכזיים של הציונות הסוציאליסטית [[דב בורוכוב]] ו[[נחמן סירקין]] ו"נפתולי עם האמת", ה[[ביוגרפיה]] של [[מהטמה גאנדי]]. יוצאים מן הכלל בתחום התרגום היו ספרי [[יצחק בשביס-זינגר]] ו[[אנטון צ'כוב|צ'כוב]].

"עם עובד" הוציאה ספרייה נוספת - סדרה מיוחדת בשם "מן המוקד", שהתרכזה במלחמתבאירועי מלחמת העולם השנייה, ועסקה בנושאים, כמו: לונדון בתקופת [[הבליץ]] ו"מכתבים מן הגטאות", של המחתרת היהודית ו"[[החלוץ]]".{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק ב, עמ' 669.}} כעורך, הצהיר כצנלסון: "לא קיבלתי על עצמי לספק מה שהקהל דורש, אלא מה שלפי הכרתי דרוש לקהל."{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק ב, עמ' 652.}} ההוצאה הקפידה על איכות גבוהה של הדפסה ולשון, וכצנלסון הנהיג [[ניקוד העברית בת ימינו|ניקוד]] חלקי שיטתי על מנת להפוך את הכתוב לנגיש וקריא.{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק ב, עמ' 655.}}

{{דבר||מ. שרת: יורחב היקפה של הספריה לעם של "עם עובד"|1960/06/19|00406}}}}