בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו) – הבדלי גרסאות

שנים ספורות לאחר מכן נזקק הציבור הדתי בתל אביב ל[[תלמוד תורה]] דתי, והוחלט להעתיק אליה את בית הספר היפואי, תוך כדי הוספת שנות לימוד והרחבת תוכניות הלימודים. תחילה מוקם בית הספר ב[[בית אהרן שלוש]], אך המקום היה צר מהכיל והוחלט להקים מבנה מיוחד, בן שלוש קומות, עבור בית הספר. יהודה פייסט מ[[פרנקפורט]] נדב מגרש לבית הספר ב[[רחוב ליליינבלום]] בתל אביב, ובית הספר פעל בתוכו במבנה קטן. בשנת 1925 הכריזה תנועת המזרחי על מגבית לאיסוף כספים עבור מבנה גדול לבית הספר ובינואר [[ה'תרפ"ה]] ([[1925]]) התקיים טקס הנחת [[אבן פינה]]. אולם הבנייה הסתבכה ורק חלק מהתוכנית מומשה. בנוסף, מבנה בית הספר מושכן על מנת לשלם חובות לפועלים ולספקים ובסופו של דבר נמכר ל[[בנק המזרחי]]{{הערה|1={{דבר|ה. אילון|פרשת בית הספר תחכמוני|1935/03/08|00301}}, {{דבר||המשך הכתבה|1935/03/08|00400}}}}. בהמשך רכשה עיריית תל אביב את המגרש ואת מבנה בית הספר{{הערה|1={{דבר||שערורית תחכמוני בנק מזרחי|1938/01/11|00301}}}} תוך הבטחה שהמבנה ישמש אך ורק לחינוך דתי{{הערה|1={{דבר||במועצת עירית תל אביב|1934/01/29|00401}}}}.

בית הספר כלל ארבע עשרה שנות לימוד, בחטיבה יסודית ותיכוניתו[[בית ספר תיכון|תיכונית]]. נלמדו בו מקצועות היהדותה[[יהדות]], לצד לימודים כלליים. את בית הספר ניהל אביו של [[דוד רזיאל]]{{הערה|1=[[זאב גלילי]], [http://www.news1.co.il/Archive/003-D-37419-00.html החצר האחורית של תל אביב הלבנה], אתר מחלקה ראשונה}}.

בשנת [[1935]] הוגדר בניין בית הספר כהקדש למען "חינוך ברוח הדת והמסורת". בתקופת [[:קטגוריה:מחתרות בארץ ישראל|המחתרות]] שימש בית הספר כמחסן נשק ומרכז אימונים של [[ההגנה]]. הסליקה[[סליק]] נמצא על ידי הבריטים בחיפושים שבוצעו לאחר [[השבת השחורה]]{{הערה|1={{דבר||יום אחרון למצור תל אביב|1946/08/02|00210}}}}.