חוות הנוער הציוני – הבדלי גרסאות

במהלך שנות קיומה קלטה הפנימייה, בנוסף לעולים, גם ילדים משכונות מצוקה ומעיירותומ[[עיירת פיתוח|עיירות פיתוח]], ושילבה אותם בלימודים בבית הספר יחד עם תלמידים מירושלים. החווה הייתה חלוצה בקליטת עולי [[איראן]], שנמלטו מ[[המהפכה האיראנית]] ב-[[1979]], וקליטת עולי [[ברית המועצות]] לשעבר ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]].

בדצמבר 2018 נקבע כי חוות הנוער תשיב 19 דונם ל[[רשות מקרקעי ישראל]] לטובת בנייה של שכונת מגורים בת 316 יח"ד ב-6 בניינים. במסגרת ההסכם שנחתם תממן הרשות את העתקת פעילות המשתלה שתפונה אל תוך שטח כפר הנוער. החלטה דומה בנוגע להעברת השטח מחוות הנוער למדינה התקבלה במועצתב[[מועצת מקרקעי ישראל]] בנובמבר 1969, אך היא לא יושמה במשך כמעט 50 שנה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3753119,00.html|הכותב=דותן לוי|כותרת=חוות הנוער הציוני תשיב 19 דונם בירושלים לרמ"י לטובת בנייה למגורים|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2018-12-30|תאריך_וידוא=2020-05-30}}</ref>

בכפר הנוער פנימייה ל-400 בני נוער, [[חטיבת ביניים]] ותיכון הכוללים כ-200 תלמידים מירושלים ומסביבותיה. מרבית בני הנוער בכפר הם [[עולה חדש|עולים חדשים]] וותיקים כולל כ-100 ילדי [[נעל"ה]] (נוער עולה לפני הורים), במסגרת [[המינהל לחינוך התיישבותי]].

בנוסף, משולבים בכפר גם בני נוער הלוקים ב[[הקשת האוטיסטית|אוטיזם]]. הכפר מארח גם קבוצות מ[[ארצות הברית]] ומ[[אוסטרליה]], המגיעות ללמוד בישראל מספר חודשים.