מפ"ם – הבדלי גרסאות

 

מפ"ם בתקופה זו הייתה מפלגה מגובשת, בעלת [[עיתון]] יומי משלה, "[[על המשמר]]", שהחל לצאת לאור בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] ואשר בעמודו הראשון הופיעה הסיסמה "לציונות, לסוציאליזם, ולאחוות עמים", שהם שלושת ערכי הליבה של "[[השומר הצעיר]]". ילדי הקיבוצים למדו בבתי ספר השייכים ל"[[זרם העובדים]]" בהם הייתה השפעת האידאולוגיה ה[[סוציאליזם|סוציאליסטית]] חזקה ("זרם העובדים" בוטל עם חקיקת חוק חינוך חובה בשנת [[1953]]). לילדים הוציאה מפ"ם אף שבועון בשם "[[משמר לילדים]]", שהתחרה ב"דבר לילדים" שבועון הטף של [[ההסתדרות]] (שמפ"ם אמנם השתייכה אליה, אך נשלטה וכוונה על ידי מפא"י). למפלגה הייתה אף הוצאת ספרים משלה, [[ספרית פועלים]]. מבסיס כוחה העצמאי בקיבוצים, נראה היה כי המדובר במפלגה הראויה לשמש כאלטרנטיבה שלטונית לכל דבר.

 

ביקורת קשה נמתחה על תמיכתה הבלתי מסויגת של מפ"ם ב[[סטלין]] (פרט להסתייגותה מ"אי-הבנה" של סטלין בנושא הציונות). ביטויי התמיכה הגיעו לשיא בסיקור מות סטלין ב"על המשמר". על אף התנגדותו רבת השנים של סטלין לציונות, על כל פשעיו, שהיו ידועים במידה רבה כבר בתקופה זו, ועל ה[[אנטישמיות]] הברורה שהפגין בשנותיו האחרונות (ובין היתר ב[[משפטי פראג]], ברדיפתו של [[רודולף סלנסקי]] וב[[משפט הרופאים]]). אמנם גם משיקולי "ריאל פוליטיק" יכול היה אדם כ[[משה סנה]] להגיע למסקנה כי הקומוניזם הוא עתידו של העולם, וכי למטרה זו על מדינת ישראל לשמור על יחסים טובים עם ברית המועצות מאינטרס אנוכי טהור. זאת, בניגוד לגישתו הפרו-מערבית של [[דוד בן-גוריון]].