ישיבה תיכונית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
שורה 17:
הישיבה התיכונית הראשונה שנוסדה ב[[ארץ ישראל]], ישיבת [[אלמה (ישיבה תיכונית)|אלמה]], נוסדה מתוך גישה של שילוב לימודי חול הכרחיים עם לימודי הישיבה{{הערה|{{הצופה||מהי ישיבה?|1938/07/01|00205}}}}.
לעומת זאת, הישיבות התיכוניות הראשונות האחרות נוסדו על ידי חניכי ישיבות ליטאיות אשר שללו את לימודי החול. [[ישיבת כפר הרוא"ה]] נוסדה ללא לימודי חול ורק בלחץ ההורים נוספו לימודי חול במבנה נפרד מהישיבה, במסגרת נפרדת ולימודי החול היו לימודי רשות. בישיבת [[היישוב החדש]] הוקדשו שעות מועטות בלבד ללימודי חול והישיבות נאבקו למזער את מספר השעות המוקדשות ללימודים לקראת הבגרות. בתחילה נבחנו התלמידים בבחינות הבגרות כאקסטרנים, בראשית שנות ה-50 היו התיכונים שליד הישיבות התיכוניות לבתי ספר של ערב ומספר השעות שהוקדש ללימודי החול שכללו גם תנ"ך עלה מכ-15 לכ-22 ורצועת הזמן שבין 14:30 ל-18:00 הוקדשה ללימודי חול. בסביבות שנת 1960 היו הישיבות התיכוניות לתיכונים מלאים, שוב בלחץ ההורים ו[[משרד החינוך]] ונגד רצון ראשי הישיבות. גם הטרמינולוגיה השתנתה ובניגוד לשנים ראשונות בהם לימודי החול כונו "טפל", אל מול העיקר שהוא לימוד ה[[תורה]], החלו להשתמש במושג "חשוב" לציון לימודי החול, אך עדיין בניגוד ל"עיקר" - התורה{{הערה|
הישיבות התיכוניות לא ניסו לפתח גישה של השלמה של לימודי החול עם לימודי הקודש כשיטת [[תורה עם דרך ארץ]] ולא הכינו ספרי לימוד תיכוניים עבור החינוך הדתי אלא בקשו לתת את המינימום הנדרש כדי לקבל תעודת בגרות, תוך משא ומתן עם משרד החינוך שנועד לצמצם את לימודי החול ולהוציא מתוכנית הלימודים תכנים לא רצויים להם, כמו [[ספרות]]{{הערה|1=הרב [[יהודה קופרמן]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33535&pgnum=176 הישיבה התיכונית במדינת ישראל], בתוך: מאיר חובב, הליכות תו שין כף, הוצאת [[היכל שלמה]], עמוד 185}}.
| |||