משתמש:אריה יונה/עין טובה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מקור מפורש להגדרת עין טובה כהסתכלות חיובית
שורה 13:
יש שפירשו שמדובר במידת הנדיבות {{הערה|ואצל אברהם אבינו מצאנו שהיה שמח בחלקו ואינו מקנא בממון חבירו ממה שאמר למלך סדום שלא יקח כלום מכל הרכוש שלקח שלל במלחמה. וכן היה שמח בטובתן של הבריות ומחפש להנות אותם מנכסיו כמו שמצאנו שנתן לאורחים בשפע 'בן בקר רך וטוב'. וכן נתן מעשר למלכי צדק, ולעפרון נתן ארבע מאות שקל כסף, ולא הקפיד על ממונו. מגן אבות לרשב"ץ מסכת אבות פרק ה משנה יט}} {{הערה|רבינו יונה}}. ויש שפירשו במידת ההסתפקות{{הערה| במשנה באבות (פרק ד משנה א) אמרו "איזהו עשיר '''השמח בחלקו''' שנאמר (תהלים קכ"ח) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא". השמחה בחלקו היא להביט בשמחה ולהתרכז במה שיש לו ולא על מה שחסר לו. אדם זה נקרא עשיר בלשון המשנה, שכן הוא עשיר בדעתו ומרוצה ממה שיש לו. מהר"ל על פרקי אבות}}{{הערה|פירוש המשניות להרמב"ם}}
 
יש מבארים שהכוונה על הסתכלות [[אופטימיות|אופטימית]], שבכל דבר שיראה - יביט עליו בהסתכלות טובה{{הערה| <ref>אברהם גרודז'ינסקי מבית אברהם ח<nowiki>''</nowiki>א עמוד 74 - [https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1624442047813&pagenum=74&book=149709 ובספרבאתר אוצר החכמה]. וכן בספר, חובת האדם בעולמו חלק ו - מידת עין טובה.}}</ref> לדבריהם תכונה זו נובעת מחמת האמונה שה' נותן לכל אחד בדיוק את החלק המתאים והמושלם ביותר עבורו. בין אם המדובר בהסתכלות כלפי חבירו {{הערה|פירוש [[יעקב עמדין|יעב"ץ]] למשנה באבות ה, יט}} עצמו ([[הערכה עצמית]]), או כלפי האל.
 
יש המקשרים את מדה זו עם [[מידת הביטחון]], המצווה לדון [[בצדק תשפוט עמיתך|לכף זכות]], או [[הכרת תודה|להכרת טובה]]. ולשורש דברי רבי עקיבא [[כל דעביד רחמנא לטב עביד]].