הבשורה על-פי יעקב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג)
שורה 34:
 
=== תקציר הסיפור ===
העלילה מתחילה בתיאורו של [[יהויקים הקדוש|יהויקים]], יהודי עשיר ומאמין אשר עולה למקדש להביא קרבנות. במקדש פוגש אותו אדם ששמו ראובן אשר אומר לו שלפי ההלכה, לא ראוי שהוא יקריב קרבנות כיוון שאין לו ילדים. יהויקים בודק את העניין ברשומותב[[צוואות השבטים|רשומות של שנים עשר השבטים]] ולאחר שמשתכנע שכך אכן ההלכה הוא פונה למדבר וצם שם במשך ארבעים יום וארבעים לילה. [[אנה הקדושה|חנה]], אשתו של יהויקים, התאבלה גם היא בשל אותו העניין אך לאחר שיחה עם המשרתת שלה היא מתנקה, לובשת בגדי חתונה ויורדת לשבת בגן ולהתפלל אל האל.
 
בעקבות תפילת חנה, מתגלה אליה מלאך שמבשר לה שעתיד להיוולד לה בן שיוודע בכל העולם. חנה, בתגובה, מבטיחה שהילד שיוולד לה יוקדש לאל. בהמשך, מגיעים אליה שני מלאכים נוספים ואומרים לה שיהויקים בעלה חוזר אליה. בדרכו חזרה הביתה, מצווה יהויקים על רועיו להביא כבשים ללא פגם כדי להקריב לאל ופרים כדי להביא לכהנים.
 
ביום שלמחרת שובו, יהויקים הולך למקדש ומביא את הקרבנות לכהן. בדרכו למקדש הוא מציב לעצמו סימן - עםאם הדיסקה שבראש הכהן תזהר - סימן שתפילתו תתגשם. בבואו אל הכהן הדיסקה אכן נוצצת והוא מבין שהסימן מתגשם. יהויקים שב לבית וכעבור תשעה חודשים נולדת לו בת שנקראת [[מרים, אם ישו|מרים]].
 
שישה חודשים לאחר לידת מרים, חנה מנסה לתת לה ללכת אך לאחר שהצליחה החליטה חנה שמרים לא תלך יותר על הקרקע וסידרה לה מיטה מכריות. בגיל שנה נערכה סעודת לכבודה של מרים בה ציין יהויקים שביתו תוקדש לכהנים. בסיום הסעודה חנה שרה שיר שבח לאל. לאחר מלאת שנתיים למרים, מציע יהויקים לחנה להעלות את מרים למקדש, אולם חנה מבקשת לדחות בשנה נוספת את מילוי חובת ההקדשה. עם הגיעה של מרים לגיל שלוש, היא מובלת אל המקדש בתהלוכה.
שורה 48:
בשובה הביתה מתגלה אליה מלאך ומבשר לה שהיא עתידה ללדת בן בזכות זה שמצאה חן בעיני האל. בן זה שיוולד לה הוא מאת האל. כאשר מרים הולכת אל הכהן הוא מספר לה שהיא תהיה אהודה ומבורכת בפי כל הדורות. לאחר מכן היא הולכת לאלישבע ושם היא נמצאת שלושה חודשים כאשר הריונה הולך ומתפתח. באותה העת היא בת 16.
 
בחודש השישי להריונה של מרים שב יוסף מעבודתו והוא רואה שמריהשמרים הרה. הוא נחרד וכועס על כך שקיבל אותה כמשמורת בהיותה בתולה מאת הכהנים וכעת היא הרה. הוא שואל אותה איך עשתה לו כך. היא עונה: לא בא אליי אף אחד, אלוהים יודע ממי אני הרה. יוסף חושש מאוד ובמהלך הלילה הוא מתחבט מה לעשות - מצד אחד, אם יסתיר את חטאה ייפגע, מצד שני, אם יוציא את חטאה לאור היא תהרג ואולי היא דוברת אמת וכך יצא שנהרג אדם חף מפשע.
 
המלאך מתגלה אליו בחלום הלילה ואומר לו - אל תפחד, יוולד לה בן ושמו יהיה ישוע כי הוא יושיע אתכם, זהו בן שהגיע מאת האל.
 
זמן לאחר מכן, פונה אל יוסף אדם בשם אנאיס ושואל אותו מדוע לא הגיע לחגוג עם כולם. תוך כדי שיחה מבחין אנאיס שמרים ילדה בן. הוא הולך לספר לכהן שבתורו נוזף ביוסף על כך שטימא את האשה הבתולה שקיבל מהמקדש וכועס גם על מריהמרים עצמה שנטמאה. יוסף אומר לכהן שהוא טהור ולא עשה למרים דבר, מרים אף היא אומרת שהיא טהורה. הכהן מודיע ליוסף שעליו לוותר על מרים. יוסף פורץ בבכי והכהן מחליט לעשות "מבחן אמת" ליוסף ולמרים ונותן לשניהם לשתות את מי המרים. לאחר ששניהם שותים את המים שאמורים להזיק להם במקרה ששיקרו, לא קורה דבר. לאחר ששניהם יצאו זכאים, יוסף לוקח את מרים לביתו שמח וטוב לב.
 
באותו זמן היה צו של הקיסר [[אוגוסטוס קיסר|אוגוסטוס]] על עריכת [[מפקד אוכלוסין]] של כל האנשים. יוסף לא ידע כיצד לרשום את מרים, מצד אחד, לרשום אותה כאשתו אינו יכול, מצד שני, גם לרשום אותה כבתו אינו יכול. הם מחליטים לברוח כדי לחמוק מהשתתפות במפקד, במהלך הבריחה היא כורעת ללדת ומבקשת ממנו למצוא לה מקום מתאים ללידה. יוסף מכניס אותה למערה ומשאיר את שני בניו לצדה תוך שהוא הולך לחפש [[מיילדת]] באזור [[בית לחם]].