חמשת מיני דגן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
למה להפנות לערך הכללי?
שורה 31:
בין חוקרי הריאליה בתקופת ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], חלוקות הדעות בשאלה אם הצמחים הנקראים כיום כוסמין ושיבולת-שועל (קוואקר), הם אכן הצמחים שנקראו בשם זה במשנה.
 
פרופסור [[יהודה פליקס]] זיהה את שיבולת השועל עם זן של השעורה וטען שלא ייתכן ששיבולת-שועל היא סוג הדגן הקרוי בשם זה כיום (''Avena''), והמשמש להכנת [[דייסה|דייסות]] ו[[דגני בוקר]], מכיוון שבדגן זה אין גלוטן והוא לא היה מוכר לחז"ל בימי המשנה והתלמוד.{{הערה|[[יהודה פליקס|פליקס, יהודה]], כלאי זרעים והרכבה: מסכת כלאים : משנה, תוספתא וירושלמי לפרקים א־ב : בירור הסוגיות ורקען הבוטני־חקלאי, הוצאת דביר 1967, עמ' 24-29}} פרופסור פליקס סיפר שבעקבות זיהויו הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] היה מברך [[ברכה|ברכת שהכל]] על ארוחת הבוקר שלו שהכילה דייסת שיבולת-שועל במשך כשנתיים, עד שהרב [[יוסף שלום אלישיב]] גער בו בטענה שהוא לא יכול לשנות [[מנהג (יהדות)|מנהג]] ישראל של מאות שנים עוד מימי ה[[ראשונים]] בגלל חוקר אחד. מנגד טען הרב [[יוסף אפרתי (רב)|יוסף אפרתי]] שבניסוי שנערך לצורך בירור סוגיה זו על ידי ד"ר משה זקס גילו כי שיבולת-שועל החמיצה, על אף היעדר הגלוטן בה, ולכן הוא תומך בזיהוי המקובל, המבוסס על פירוש רש"י.{{הערה|"לשאלת זיהוי שיבולת-שועל" - הרב יוסף אפרתי, בתוך: הליכות שדה גיליון 57 עמ' 11-17.}}
 
פרופ' זהר עמר פרסם מונוגרפיה מקיפה ביותר על חמשת מיני דגן (תשע"א) ובמחקרו הציג את כל מסורות הזיהוי והצעות החוקרים. במחקרו הוא מביא ראיות ופרשנויות חדשות, ותומך למעשה באפשרות שבעבר גידלו בצפון ארץ ישראל שבולת שועל ושיפון באופן מוגבל.