זנון, קיסר האימפריה הביזנטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פתיח: הגהה
מ תבנית קישור לערך באנגלית
שורה 10:
זנון (שנקרא Tarasicodissa במקור) היה מפקד בצבא הביזנטי באזור מולדתו [[איסאוריה]] {{אנ|Isauria}} עד שקודם על ידי [[לאו הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|לאו הראשון]] כדי לשמש משקל נגד למפקד הבכיר [[אספאר]] ממוצא גרמני שצבר השפעה רבה.
 
הוא הוביל לגיונות צבא במסעות מלחמה במזרח ומול הגותים בבלקן ובשנת 466 או 467 נישא לבתו של הקיסר [[לאו הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|לאו הראשון]] - [[אריאדנה (קיסרית)|אריאדנה]] {{אנ|Ariadne (empress)}} ושינה את שמו לשם היווני זנון כדי להתקבל בחוגי השלטון.
 
ב-469 מונה לקונסול ומפקד כל הצבא. כאשר מת [[לאו הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|לאו הראשון]] ב-474, הוכתר בנם בן ה-7 של זנון ואריאדנה, [[לאו השני, קיסר האימפריה הביזנטית|לאו השני]] לקיסר. הילד לא האריך ימים ומת לפני תום שנת 474 קצת אחרי שמינה את זנון לקיסר משותף.
שורה 17:
זנון הצליח להשיג הסכם שלום עם הוונדלים באפריקה, אך נתקל בתככי חצר מצד ורינה, אלמנתו של לאו הראשון, אחיה בסיליסקוס ומפקדי צבא שבגדו בו.
 
הוא נאלץ לברוח מהבירה [[קונסטנטינופול]] ל[[איסאוריה]]לאיסאוריה שם צרו עליו מפקדי צבא המורדים. הוא הצליח לשמור על מעמדו וגייסותיו ועל האוצר הקיסרי אבל בסיליסקוס הכתיר את עצמו לקיסר, ושלח כוחות לרדוף אחרי זנון. בשנת 476 הצליח זנון לנצל את חוסר הפופולריות של בסיליסקוס וסכסוכים בקרב המורדים שהדיחו אותו ולכבוש מחדש את קונסנטינופול. הוא הוציא להורג את בסיליסקוס והכתיר את עצמו מחדש לקיסר.
 
גם בהמשך שלטונו זנון נאלץ להתמודד עם מרידות תכופות בראשם הגנרל האיסאורי אילוס ואלמנתו של [[לאו הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|לאו הראשון]] ורינה, מרקיאנוס בעלה של לאונטיה