זנון, קיסר האימפריה הביזנטית – הבדלי גרסאות

| תאריך לידה = [[425]]

}}

 

זנון נולד במחוז איסאוריה ההררי באנטוליה ושמו המקורי היה טרסיקודיסה (Tarasicodissa) והיה ידוע בכינוי "זנון האיסאורי". הוא שלט ב[[האימפריה הביזנטית|אימפריה הביזנטית]] במשך כ-16 שנה, החל משנת 474 ועד לשנת 491 (עם הפסקה של כ-20 חודשים בהם תפס את השלטון [[בסיליסקוס קיסר|בסיליסקוס]]). תקופת שלטונו התאפיינה בריבוי מרידות ומחלוקת דתית אך היו לו הישגים בתחום מדיניות החוץ. בזמן שלטונו (476) נפלה ה[[האימפריה הרומית המערבית|אימפריה הרומית המערבית]].

 

זנון (שנקרא Tarasicodissa במקור) היה מפקד בצבא הביזנטי באזור מולדתו [[איסאוריה]] {{אנ|Isauria}} עד שקודם על ידי [[לאו הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|לאו הראשון]] כדי לשמש משקל נגד למפקד הבכיר [[אספאר]] ממוצא גרמני שצבר השפעה רבה.

 

ב-469 מונה לקונסול ומפקד כל הצבא. כאשר מת [[לאו הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|לאו הראשון]] ב-474, הוכתר בנם בן ה-7 של זנון ואריאדנה, [[לאו השני, קיסר האימפריה הביזנטית|לאו השני]] לקיסר. הילד לא האריך ימים ומת לפני תום שנת 474 קצת אחרי שמינה את זנון לקיסר משותף.

 

זנון הצליח להשיג הסכם שלום עם הוונדלים באפריקה, אך נתקל בתככי חצר מצד ורינה, אלמנתו של לאו הראשון, אחיה בסיליסקוס ומפקדי צבא שבגדו בו.