אהה ירד עלי ספרד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה (דרך WP:JWB)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: מדויק, \1מירכאות\2, שנייה\1
שורה 107:
 
=== הטבח בקהילות היהודיות ===
שושלת אל מוואחידון ששלטה ב[[מגרב]] ועל חלקים מ[[ספרד]], החל משנת [[1146]] ועד [[1269]], התאפיינה בקנאות מוסלמית. היא שאפה להכניס מתחת לכנפי האסלאם את כל בני המיעוטים בספרד ובמגרב, ובעיקר את ה[[יהודים]]. דינו של מי שלא התאסלם היה מוות ומי שהתאסלם נידון לאפליה כלכלית וחברתית, משום שהכנות של ההתאסלמות הוטלה בספק. רבי [[אברהם אבן דאוד]], מלומד יהודי מספרד שהיה בן התקופה, כתב על התקופה ומאורעותיה את הדברים הבאים: {{ציטוט|ואחר פטירת רבי [[ר"י מיגאש|יוסף הלוי]] ז"ל היו שני חירום וגזרות ושמדות על ישראל ויצאו בגלות ממקומותם, אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי. ועוד מוסף על נבואת [[ירמיה]],{{הערה| ראו: {{תנ"ך|ירמיהו|טו|ב}}.}} ואשר [[המרת דת|לצאת מן הכלל]] יצא, מפני חרב בן תומרת שיצא לעולם בשנת [[ד'תתק"ב|תתק"ב]], שגזר להוציא את ישראל מן הכלל, ואמרו: "לכו ונכחידם מגוי אל גוי ולא יזכר שם ישראל עוד" ({{תנ"ך|תהילים|פג|ה|קצר=כן}}). וכן לא השאיר להם במדינות מלכותו שם ושאר במדינת [[סלא|צלא]] בקצה העולם (...) עד אל[[מהדיה]] {{אנ|Mahdia}}. ומפני כן לא יכלו בניו של רב יוסף להושיב ישיבות...|מרכאותמירכאות=כן|מקור={{HebrewBooks|רבי [[אברהם אבן דאוד]]|"ספר הקבלה", בתוך: '''סדר החכמים וקורות העתים''', חלק א, עמ' 77|36858|עמוד=76}}.}}
 
בכתבי ה[[גניזת קהיר|גניזה הקהירית]] נמצא מכתב של סוחר יהודי בשם רבי שלמה הכהן מ[[סיג'ילמסה]] שבמרוקו, הכותב לאביו רבי יהודה הכהן מ[[פוסטאט]] שב[[מצרים]] על מאורעות התקופה. הוא מתאר בין השאר טבח של עשרות אלפי יהודים בערים [[תלמסאן]], [[פאס]] ו[[מרקש]] ו[[התאסלמות]] השאר. הוא מתאר את כיבוש סיג'ילמסה בעזרת המקומיים וכתוצאה מכך מאתיים יהודים נמלטו ממנה ל"קסבה" לפני הכיבוש, מהם היה חכם מפורסם במקום בשם רבי יהודה בן פרחון. כמאה וחמישים מיהודי העיר בחרו למות על [[קידוש השם]], אחרים התאסלמו כאשר בראשם היה רבי [[יוסף בן עמראן]], ה[[דיין (הלכה)|דיין]] של העיר.
 
[[קובץ:Wall m.jpg|ממוזער|ימין|ביתו של ה[[רמב"ם]] ב[[פאס]].]]
באותה התקופה (משנת [[1159]] ועד ל-[[1165]]) שהתה משפחת [[רבי משה בן מימון|הרמב"ם]] בפאס שבמרוקו. אביו, רבי [[מימון הדיין]], כתב ל[[יהדות פאס|יהודי פאס]] את "אגרת הנחמה" ובנו, הרמב"ם, כתב את "[[אגרת השמד]]". אגרות אלו עוסקות בהתמודדות הדתית עם גזרות אל-מוואחידון. בעדיפות הראשונה הציע הרמב"ם ליהודי העיר לעזוב את המקומות שבשליטתם, וכעדיפות שניהשנייה הוא הורה להתאסלם למראית עין ולא להיהרג (לפי החוק ששלט אז). באגרת לתלמידו רבי [[יוסף בן יהודה אבן שמעון]], לו הוא ייחד את ספרו [[מורה הנבוכים]], הוא כותב: {{ציטוטון|ובעת אשר במערב כל שמחה ערבה וכל מבקש יי' נחבא ואור ישראל שם כבה...}}{{הערה| "[https://www.sefaria.org.il/Iggerot_HaRambam%2C_Teshuvat_She'elot.62?lang=he&with=all&lang2=he אגרות הרמב"ם]" באתר: sefaria.}} לפי כמה מסורות רבו של הרמב"ם היה רבי [[יהודה הכהן אבן סוסאן]], החכם הבכיר של פאס, שבניגוד להוראת הרמב"ם הוא בחר למות על קידוש השם.
 
== קינת האבן עזרא ==
רבי [[אברהם אבן עזרא]] שבעצמו נמלט לאירופה מרדיפות אל-מוואחידון, חיבר [[קינה]] על חורבן הקהילות היהודיות בערי [[ספרד]] ו[[צפון אפריקה]], שזכתה לתפוצה רבה בזמנה. היא קיבלה את שמה במילים הפותחות אותה: "אהה ירד על ספרד". היא מכילה [[אקרוסטיכון]] של שמו: "אברהם". [[משקל (שירה)|משקל]] הקינה לא עקבי ומדוייקומדויק, אך בולטת בה צורת יתד ושתי תנועות, יתד ושתי תנועות, יתד וחמש תנועות (◡ — — — | ◡ — — — | ◡ — — — — — —).
 
את [[בית (שירה)|הבית]] הראשון של הקינה ייחד האבן עזרא להגשת הנושא שלה - חורבן הקהילות בספרד וצפון אפריקה. בבית השני מאריך אבן עזרא בקינה על קהילת [[לוסנה|אליוסינה]], שהייתה המרכז התורני החשוב ביותר בספרד, ובה שכנה ישיבתו של ה[[רי"ף]] ו[[ר"י מיגאש]]. בבית השלישי הוא מבכה על הקהילות היהודיות בספרד: [[סביליה]], [[קורדובה (ספרד)|קורדובה]], גָ'יַאן ([[חאאן]] של היום בספרד), [[אלמריה]], ובבית הרביעי על קהילות [[מרוקו]] ו[[אלג'יריה]]: [[סיג'ילמסה]], [[מרקש]], [[פאס]], [[תלמסאן]], [[סאוטה]], [[מקנס]] ודרעא. בבית החמישי מצדיק אבן עזרא את הדין ומתאר את תקוות ישראל לחסדי האל.