משתמש:אריה יונה/חיוב הבעל בכבוד אשתו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6:
 
הכבוד מתבטא גם בלא לפגוע, ולא לבזות ולצער, שלבה של האשה רגיש ומצטערת מאוד<ref>{{שולחן ערוך|חושן משפט|רכח|ג}}</ref>. ויש להחמיר במי שאינו מכבד את אשתו יותר ממי שאינו מכבד את חברו<ref>שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (שו"ת פראג סימן פ"א).</ref>.
 
== תקנות משום כבוד האישה ==
תקנו חכמים תקנות שונות כדי לדאוג כבוד האישה. חלקן תקנות לשמור על צניעותן בחוץ שגנאי הוא להן שיראו אותם לא בצניעות<ref>ראה ירושלמי נדרים פרק ה' שמותר לנשים לכבס בחצר השותפים, משום כבוד בנות ישראל, שזה בזיון לאשה לכבס בנהר שיראו אותה לא בצניעות. וכן בירושלמי סנהדרין פרק ב' למ"ד שגברים הולכים תחילה בלוויה.</ref>. וחלקן תקנות להרבות חיבה והאהבה בתוך הבית, כגון שמוכרי בשמים יסתובבו ביערות למכור בשמים לנשים להתקשט בהם לבעליהם ולא יוכלו בני העיירות לעכב על הרוכלין, מפני כבודן של בנות ישראל שיהו תכשיטי נשים מצוין להן ולא יתגנו על בעליהן<ref>קרבן העדה מסכת מגילה פרק ד</ref>:
 
=== אישה קודמת לאיש ===
למרות שבדרך כלל איש קודם לאישה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/משנה_הוריות_ג_ז|הכותב=|כותרת=משנה, מסכת הוריות, פרק ג, משנה ז.|אתר=|תאריך=|תאריך_וידוא=2021-01-23}}</ref> בדברים מסוימים תקנו חכמים שתהיה אישה קודמת לאיש כדי לשמור על כבודה: איש ואשה שבאו לבקש צדקה - האישה קודמת משום כבודה. יתום ויתומה שצריכים כסף להתחתן - מקדימים להשיא היתומה, אף על פי שהאיש מצווה על פריה ורבייה והאשה אינה מצווה<ref>{{ממ|שולחן ערוך יורה דעה|רנא|ח}} ומקורו מגמרא {{ממ|הוריות|יג|א}}</ref>. איש ואשה שנמצאים בשבי - פודים את האישה לפני האיש<ref>{{ממ|שולחן ערוך יורה דעה|רנב|ח}}</ref>.איש ואשה שבאו לבית הדין, זה תובע בעל דינו וזו תובעת בעל דינה - מקדימים דין האשה לדין האיש, משום כבודה<ref>{{ממ רמב"ם|כא|סנהדרין|ו}}</ref>.
 
== הערות שולים ==