שמחה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←השמחה ביהדות: הפסוק עבדו את ה' בשמחה תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
←השמחה ביהדות: השמחה בחלקו תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
||
שורה 55:
ידועה האמרה: "אין שמחה כהתרת הספקות", כאשר הכוונה היא שהסרת הספקות והחלפתם בתחושת ודאות מביאה לשמחה פנימית{{הערה|{{כיפה||שאל את הרב|שאל-את-הרב/מה-המקור-לפתגם/}}}}.
=== השמחה בחלקו ===
ששלמה המלך אומר ב{{תנ"ך|קהלת|ג|כב}}: {{ציטוטון|וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו}}. וב{{תנ"ך|קהלת|ח|טו}}: {{ציטוטון|וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה}} מסביר רש"י: את השמחה - '''שיהא שמח בחלקו.'''
גם ב{{משנה|אבות|ד|א}} אמרו {{ציטוטון|איזהו עשיר השמח בחלקו שנאמר (תהלים קכ"ח) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא}}. השמחה בחלקו היא להביט בשמחה ולהתרכז במה שיש לו ולא על מה שחסר לו. אדם זה נקרא עשיר בלשון המשנה, שכן הוא עשיר בדעתו ומרוצה ממה שיש לו.<ref>מהר"ל על פרקי אבות.</ref> היבט זה נובע מחמת האמונה שה' נותן לכל אחד בדיוק את החלק המתאים והמושלם ביותר עבורו.
לדעת [[הכוזרי]] מצוות השמחה בחלקו היא מצווה מהתורה הנלמדת מהפסוק {{ציטוטון|וְשָׂמַחְתָּ֣ בְכָל־הַטּ֗וֹב אֲשֶׁ֧ר נָֽתַן־לְךָ֛ יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ וּלְבֵיתֶ֑ךָ}}<ref>{{תנ"ך|דברים|כו|יא}}</ref> ומטרת השמחה שיגיע מתוכה לשבח ולהודות לה'<ref>{{ויקיטקסט|ספר הכוזרי מאמר שלישי (אבן תיבון) וורשא|כוזרי מאמר שלישי אות יא}}</ref>.
=== מצוות שמחה בחגים ===
| |||