פיתוח בר-קיימא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 5.29.54.182 (שיחה) לעריכה האחרונה של Corvus
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''פיתוח בר-קיימה''' (ב[[אנגלית]]: '''Sustainable development''') הוא "פיתוח העונה על צורכי ההווה מבלי להתפשר על יכולתם של דורות העתיד לענות על צורכיהם" על פי ההגדרה של ועדת ברונטלנד שהוקמה מטעם האו"ם ב-1987<ref name=":0">{{צ-ספר|שם=Our common future : [report of the] World Commission on Environment and Development.|קישור=http://worldcat.org/oclc/912961528|מו"ל=O.U.P|שנת הוצאה=1987|ISBN=0-19-282080-X|oclc=912961528|מחבר=World Commission on Environment and Development.}}</ref>. בכדיכדי להשיג פיתוח בר-קיימה המערכות האקולוגיות של כדור הארץ צריכות להישמר במצב בריא, וניצול המשאבים צריך להיעשות בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח בר-קיימה יכול להתקיים לאורך זמן ממושך מכיוון שאינו פוגע בבסיס המשאבים עליהם הוא נשען. פיתוח זה שונה מפיתוח קונבנציונלי שלרוב פוגע ביכולת של משאבי הטבע להתחדש ועל ידי כך מסכן את איכות החיים של הדורות הנוכחיים והדורות הבאים. ללא חוסן משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות עלולות לקרוס ואיתן גם החברה והכלכלה, כפי שאנו רגילים אליהם, מכיוון שהם תלויים באופן ישיר ועקיף במערכות אלו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://cms.education.gov.il/educationcms/applications/mankal/arc/sd5bk9_4_5.htm|כותרת=תשסד/5(ב) 9.4-5 יישום החינוך לפיתוח בר קיימא במערכת החינוך|אתר=cms.education.gov.il|תאריך_וידוא=2021-04-04}}</ref>.
 
== עקרונות פיתוח בר-קיימה ==
שורה 8:
'''הגנת הסביבה (environmental protection):''' הסביבה מהווה בסיס וקרקע פורייה לשני עמודי התווך הנוספים: החברה והכלכלה. חיי האדם תלויים במשאבי הטבע עליהם הוא נשען, וללא משאבים אלו כלכלת ורווחת האנושות לא יוכלו להתקיים בצורה תקינה. פיתוח בר-קיימה דוגל בשימוש במשאבי טבע מתחדשים, כגון אנרגיה סולרית שלא מתכלה בניגוד לדלקים מאובנים הנוצרים בתהליך של מיליוני שנים<ref name=":1">{{צ-מאמר|שם=Beyond Growth: The Economics of Sustainable Development.|קישור=http://dx.doi.org/10.2307/2137812|כתב עת=Population and Development Review|שנת הוצאה=1996-12|עמ=783|כרך=22|doi=10.2307/2137812|מחבר=Peter Rogers, Herman E. Daly}}</ref>. כלכלה מעגלית היא גישה רווחת בפיתוח בר-קיימה בה נוצרת מערכת סגורה של משאבים כאשר משאב המגיע לסוף חייו הנוכחיים לא הופך לפסולת אלא לחומר גלם לתהליך או מוצר אחר<ref>{{צ-מאמר|שם=The circular economy|קישור=http://dx.doi.org/10.1038/531435a|כתב עת=Nature|שנת הוצאה=2016-03|עמ=435–438|כרך=531|doi=10.1038/531435a|מחבר=Walter R. Stahel}}</ref>.
 
'''הוגנות חברתית (social equity):''' "לא ניתן לפתור בעיות סביבתיות בלי להתייחס להשפעתן על בני האדם."<ref>{{צ-מאמר|מחבר=חרמון, א.|שם=מסמך פיתוח בר קיימא היבט חברתי-ערכי|כתב עת=המשרד להגנת הסביבה|קישור=https://meyda.education.gov.il/files/noar/sustainable_development.pdf}}</ref> לפיכך, פיתוח בר-קיימה שואף לצדק והוגנות חברתית בו חלוקת המשאבים הסביבתיים והכלכליים בין בני האדם היא הוגנת ולכל אדם רמת חיים נאותה<ref>{{צ-מאמר|שם=The social dimension of sustainable development: Defining urban social sustainability|קישור=http://dx.doi.org/10.1002/sd.417|כתב עת=Sustainable Development|שנת הוצאה=2009-05-26|עמ=289–300|כרך=19|doi=10.1002/sd.417|מחבר=Nicola Dempsey, Glen Bramley, Sinéad Power, Caroline Brown}}</ref>. בכדיכדי להשיג זאת, פיתוח בר-קיימה מאפשר לאוכלוסיות המושפעות מהפיתוח לקחת חלק פעיל בהחלטות הנוגעות להן ולסביבתן<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://xnet.ynet.co.il/design/articles/0,14563,L-3106234,00.html|כותרת=איך מתכננים שכונה ירוקה באמת? נותנים לדיירים לתכנן אותה|אתר=xnet|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-04-04}}</ref>. חברה בת-קיימה רואה את עצמה כחלק מהסביבה ומשתמשת במשאבי הטבע באופן מושכל ויעיל, המגן על הסביבה ועל ידי כך מגן גם על בריאות ורווחת האנשים התלויים בה. בחברה כזו, הצלחה כלכלית אינה מהווה מטרה, אלא אמצעי לשיפור איכות חיי האוכלוסייה<ref name=":2">{{צ-מאמר|שם=Crisis or opportunity? Economic degrowth for social equity and ecological sustainability. Introduction to this special issue|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/j.jclepro.2010.01.014|כתב עת=Journal of Cleaner Production|שנת הוצאה=2010-04|עמ=511–518|כרך=18|doi=10.1016/j.jclepro.2010.01.014|מחבר=François Schneider, Giorgos Kallis, Joan Martinez-Alier}}</ref>.
 
'''פיתוח כלכלי (economic development):''' פיתוח כלכלי קונבנציונלי מתייחס לערכי הטבע כסחורה בעלת ערך כלכלי המשרתת את האדם, דבר המוביל להידלדלות משאבי הטבע והדרת אוכלוסיות מוחלשות<ref>{{צ-ספר|שם=Debate the Issues: New Approaches to Economic Challenges|קישור=http://dx.doi.org/10.1787/9789264264687-1-en|מו"ל=OECD|שנת הוצאה=2016-09-21|ISBN=978-92-64-26211-9|עמ=3–5|מחבר=Angel Gurría}}</ref>. בניגוד לפיתוח זה, פיתוח כלכלי בר-קיימה לא מתחרה על משאבי הטבע אלא פועל בסנכרון עמם במטרה להבטיח שגשוג אקולוגי והוגנות חברתית לטווח הארוך. פיתוח בר-קיימה מתבטא במציאת פתרונות לצמיחה כלכלית המספקת פרנסה ומחייה נאותה לכל עם דגש על שיפור רווחתם של אוכלוסיות מוחלשות, ומונעת את דלדול משאבי הטבע, הגרעת הסביבה, פגיעה תרבותית וחוסר יציבות חברתית<ref name=":3">{{צ-מאמר|שם=The Concept of Sustainable Economic Development|קישור=http://dx.doi.org/10.1017/s0376892900011449|כתב עת=Environmental Conservation|שנת הוצאה=1987|עמ=101–110|כרך=14|doi=10.1017/s0376892900011449|מחבר=Edward B. Barbier}}</ref>.
 
== שלושה אספקטים של קיימות - החיבורים בין שלושת עמודי התווך ==
'''נשיאה:''' החיבור בין הגנת הסביבה להוגנות חברתית מייצר סביבה בריאה עם כושר התאוששות גבוה המספקת שירותי מערכת שמאפשרים לה לשאת ולהכיל את תושביה<ref>{{צ-ספר|שם=Encyclopedia of Ecology|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/b978-0-444-63768-0.00468-6|מו"ל=Elsevier|שנת הוצאה=2008|ISBN=978-0-444-64130-4|עמ=258–260|מחבר=M.A. Hixon}}</ref> . דבר זה מתבטא באפשרות הסביבה לספק לאדם חיים בריאים ובטוחים ולאפשר התמודדות יעילה עם משברים סביבתיים וחברתיים. החברה מצידה, צריכה להשתית את הגנת הסביבה על ידי חוקים ותקנות בכדיכדי לשמר את שירותי המערכת הללו שמגנים עליה (ועל יצורים חיים אחרים)<ref name=":11">{{צ-מאמר|מחבר=.Freimann, A., Ham, M. and Mijoc, J|שם=Measuring Objective Well-Being and Sustainable Development Management|כתב עת=Journal of Knowledge Management, Economics and Information Technology|שנת הוצאה=2014|קישור=https://www.researchgate.net/publication/263558369_Measuring_Objective_Well-Being_and_Sustainable_Development_Management}}</ref>. אולם ללא התייחסות לעמוד התווך של הפיתוח הכלכלי, עלולה להיות פגיעה בהתפתחות וקדמה בחברה<ref name=":4">{{צ-מאמר|שם=Introducing environmental equity dimensions into the sustainable transport discourse: issues and pitfalls|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S136192090100013X|כתב עת=Transportation Research Part D: Transport and Environment|שנת הוצאה=2002-03-01|עמ=99–118|כרך=7|doi=10.1016/S1361-9209(01)00013-X|מחבר=Eran Feitelson}}</ref>.
 
'''הגינות:''' בחברה הוגנת פיתוח כלכלי נתפס ככלי המאפשר חלוקה הוגנת וצודקת של משאבים בין אנשים, כך שהפיתוח תומך במתן הצרכים הבסיסיים (כמו מזון ומחסה לכל הפחות) לכלל החברה. כמו כן חברה כזו מאפשרת לאנשיה לממש את רצונם מעבר לצורכי הבסיס על ידי מגוון אפשרויות תעסוקה, תמיכה בעסקים מקומיים וכלכלה מקומית, ומתן דגש על פיתוח עצמי והכשרה תעסוקתית<ref name=":11" />. אך ללא התייחסות להגנת הסביבה, משאבי הטבע ינוצלו מעבר ליכולתם להתחדש והסביבה לא תוכל להמשיך ולספק את שירותיה לאדם לטווח ארוך<ref name=":5">{{קישור כללי|כתובת=https://sustainabledevelopment.un.org/globalsdreport/2019|כותרת=GSDR 2019 .:. Sustainable Development Knowledge Platform|אתר=sustainabledevelopment.un.org|תאריך_וידוא=2021-04-04}}</ref><ref name=":4" />.
 
'''קיום:''' פיתוח כלכלי נשען כמעט תמיד על משאבי הסביבה (כמו מים, מינרלים, צמחייה, וכו') כחומרי גלם בכדיכדי לספק מזון, מגורים, וצרכים אנושיים נוספים. החיבור בין פיתוח כלכלי להגנת הסביבה מאפשר למשאבים הטבעיים להתחדש ולהמשיך להתקיים ולתפקד בצורה מלאה ותקינה גם בעתיד הרחוק על ידי שימוש חסכוני ויעיל במשאבי הטבע<ref name=":11" />. פיתוח כזה אינו פוגע בטבע, בשירותי המערכת אותם הוא מעניק, וביכולת הסביבה להתקיים בצורה הטובה ביותר. אך כאשר הוגנות חברתית לא נלקחת בחשבון, עלולה להיווצר חברה לא-הוגנת בה הפער בין המעמדות מתרחב והאוכלוסייה שנותרת ללא משאבים גדלה<ref name=":5" /><ref name=":4" />.
 
כפי שניתן לראות, חיבור בין שני עמודי תווך מאפשר את התקיימותו של פן מסוים בפיתוח בר-קיימה, אך רק כאשר שלושת עמודי התווך מתקיימים בו זמנית בצורה מאוזנת פיתוח בר-קיימה מלא יכול להתרחש<ref name=":4" />.
שורה 26:
'''1972''' – ועידת האו"ם לגבי סביבת בני האדם ([[ועידת סטוקהולם]]): בשנה זו התקיימה בשוודיה הועידה הראשונה שעסקה בבעיות סביבתיות-אנושיות ברמה הגלובלית ובהצעות לפתרונן. המשתתפים בוועידה אימצו את "[[הצהרת סטוקהולם]]" שכללה 26 עקרונות לניהול תקין של הסביבה ותוכנית פעולה להערכה וניהול הסביבה הגלובלית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.un.org/en/conferences/environment/stockholm1972|הכותב=United Nations|כותרת=United Nations Conference on the Environment, Stockholm 1972|אתר=United Nations|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-04-04}}</ref>. ועידה זאת גם הובילה להקמת [[התוכנית הסביבתית של האו"ם|תוכנית הסביבה של האו"ם]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://research.un.org/en/docs/environment/conferences|הכותב=Susan Kurtas|כותרת=Research Guides: UN Documentation: Environment: Major Conferences and Reports|אתר=research.un.org|שפה=English|תאריך_וידוא=2021-04-04}}</ref>.
 
'''1987''' – ועדה עולמית לסביבה ופיתוח: הוועדה הוקמה על ידי האו"ם ב-1983 בכדיכדי לענות על צורכי העולם בהתפתחות כלכלית ובה בעת למנוע את הנזק החברתי והסביבתי הנגרם מפיתוח זה. דוח הוועדה - "עתידנו המשותף" פורסם ב-1987 וכלל חשיבה מקיפה וגלובלית של הבעיות העומדות בפני העולם המפותח והמתפתח כאחד<ref name=":0" />. הדו"ח נודע בשם ועדת ברונטלנד על שם ראש ממשלת נורווגיה שעמד בראשה.
 
'''1992''' – פסגת כדור הארץ הבינלאומית (ועידת ריו): פסגה זו התקיימה ב[[ריו דה ז'ניירו]] שב[[ברזיל]], וכללה יותר מ-100 ראשי מדינות שחתמו על אמנת שינוי האקלים והמגוון הביולוגי. בנוסף הם אימצו את "הצהרת ריו" בה מפורטים עקרונות של פיתוח בר-קיימה כפי שמפורט ב"[[אג'נדה 21]]"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.un.org/en/conferences/environment/rio1992|הכותב=United Nations|כותרת=United Nations Conference on Environment and Development, Rio de Janeiro, Brazil, 3-14 June 1992|אתר=United Nations|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-04-04}}</ref>.
שורה 38:
== חלופה לגישה הרווחת של פיתוח בר-קיימה ==
[[קובץ:חלופה לגישה הרווחת של פיתוח בר-קיימה.png|ממוזער|חלופה להגדרה הרווחת של פיתוח בר-קיימה: הסביבה כתנאי הכרחי לקיום החברה האנושית, כשבמסגרתה הפיתוח הכלכלי הדרוש לקיומה ושגשוגה יכול להתממש.]]
לפי הגישה הרווחת, משקלם של שלושת עמודי התווך של פיתוח בר-קיימה - הוגנות חברתית, הגנת הסביבה ופיתוח כלכלי – הוא שווה כאשר כל אחד עומד בפני עצמו ושטח החפיפה ביניהם מסמל פיתוח בר-קיימה. לפיכך, יש למצוא איזון בין שלושת הערכים בכדיכדי ליישם פיתוח בר-קיימה. אולם, ביקורת על גישה זו טוענת כי קיימת היררכיה בין עמודי התווך כיון שהסביבה מהווה תנאי הכרחי קודם לקיום החברה האנושית, שבמסגרתה פיתוח כלכלי נעשה. על כן, שמירה על הסביבה הטבעית ומשאבי הטבע היא המשימה הראשונה בפיתוח בר-קיימה, ועל ידי השגת מטרה זו, הוגנות חברתית יכולה להתממש, דבר שיוביל לפיתוח כלכלי שהוא בר-קיימה<ref name=":10" />.
 
המושג פיתוח בר-קיימה מרמז שישנם גבולות כלשהם לפיתוח שמושפעים מגורמים שונים, כגון הטכנולוגיה הקיימת, הארגון החברתי של משאבי הטבע העולמיים ויכולת כדור הארץ לספוג את פעילות האדם<ref name=":0" />. לפיכך, הועלתה הטענה כי המושג פיתוח בר-קייממה מכיל בתוכו ניגודים מפני שפיתוח מוביל באופן בלתי נמנע להידלדלות משאבים ולכן והם קוראים ליצירת "כלכלת מצב-יציב" במקום<ref name=":1" />. טיעון הנגד הוא שפיתוח בר-קיימה יכול להיעשות על ידי "דה-קפלינג" (de-coupling), או ניתוק הקשר בין "הרעות סביבתיות" (השפעות סביבתיות שליליות) לבין "טובין כלכליים" (השפעות כלכליות חיוביות)<ref>{{צ-מאמר|מחבר=The OECD Environment Program|שם=Indicators to measure decoupling of environmental pressure from economic growth.|קישור=https://www.oecd.org/environment/indicators-modelling-outlooks/1933638.pdf}}</ref>.
 
== פיתוח בר-קיימה בהתייחסות סוציולוגית ==
המושג פיתוח בר-קיימה הוא קונספט חברתי מכיוון שהוא מגן על שירותי המערכת האקולוגיים המשמשים את האדם לייצור טובין כלכליים, חברתיים וסביבתיים<ref name=":6">{{צ-מאמר|שם=Sustainable development: mapping different approaches|קישור=http://dx.doi.org/10.1002/sd.244|כתב עת=Sustainable Development|שנת הוצאה=2005|עמ=38–52|כרך=13|doi=10.1002/sd.244|מחבר=Bill Hopwood, Mary Mellor, Geoff O'Brien}}</ref>. פיתוח בר-קיימא אף מחזק את הפן החברתי בהשוואה ל[[פיתוח קונבנציונלי]] בכך שהוא מדגיש כי מטרתו העיקרית של פיתוח כלכלי היא לא הכנסות כספיות אלא שיפור איכות החיים של כלל התושבים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.e-education.psu.edu/emsc240/node/508#:~:text=Sustainability|כותרת=Sustainability {{!}} EM SC 240N: Energy and Sustainability in Contemporary Culture|אתר=www.e-education.psu.edu|תאריך_וידוא=2021-04-04}}</ref> וההכנסה היא אמצעי בכדיכדי להגיע למטרה זאת<ref name=":2" />.
 
בשנים האחרונות התחזקה ההבנה שמאמצי הפיתוח הקונבנציונלי מיטיבים רק עם קבוצה קטנה של אנשים כאשר אי השוויון בין בני האדם ובין מדינות שונות מתעצם<ref>{{צ-מאמר|מחבר=OECD|שם=New approaches to economic challenges – a framework paper|כתב עת=OECD Week 1012, Paris|שנת הוצאה=2021|קישור=https://www.oecd.org/general/50452415.pdf}}</ref>. עובדה זאת מחזקת את חשיבותו של פיתוח בר-קיימה להשגת צדק חברתי וחלוקת משאבים הוגנת כך שיסופקו צורכיהם הבסיסיים (לפחות) של כל בני האדם, ובמיוחד של אוכלוסיות מחוסרות יכולת ומוחלשות<ref name=":3" />. גישה זו גם מכירה בכך שכאשר לאנשים אין שליטה על משאבי הטבע בסביבתם לא ניתן למנוע חוסר שוויון והרס סביבתי, וללא סביבה בריאה ומשאבים טבעיים, פיתוח מקיים לא יכול להתרחש. לפיכך, צדק חברתי מוביל להגנת הסביבה. עם זאת, יש צורך בשינוי המבנים הפוליטיים והכלכליים הרווחים וביחס של האנושות לסביבה בכדיכדי להשיג פיתוח בר-קיימה כלל עולמי. שינויים אלו כבר באים לידי ביטוי במקומות שונים בעולם על ידי דמוקרטיה ישירה ושיתוף הציבור בהחלטות הנוגעות למשאבים<ref name=":6" />.
 
השינוי החברתי בגישה לגבי פיתוח ומטרותיו החלה בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] בחברות דמוקרטיות מתועשות במערב, שהיו גם החברות שהניעו את תהליכי הפיתוח הקונבנציונלי. חברות אלו החלו להסב את התפיסה הדוגלת במדדים של חומריות כלכלית אל תפיסה פוסט-מטריאלית הדוגלת בקידום ערכים כשוויון חברתי, זכויות הפרט והגנת הסביבה, על חשבון שפע חומרי<ref name=":10" />. התנועות שהזינו את התפיסה הזו היו בעיקר יוזמות חברתיות שצמחו מתוך החברה באופן ספונטני, כמו מפלגת הירוקים בגרמניה שחרתה על דגלה בין היתר את נושא איכות הסביבה ו[[צדק חברתי]]. יוזמות כאלו הדגימו לא פעם את כוחה של החברה להשפיע על המרחב הפוליטי בו מתקבלות החלטות ועל ידי זה לחולל שינוי<ref name=":10" />. אף על פי שכיום פיתוח בר-קיימה הוא מושג רווח ברחבי העולם בקרב ממשלות ומקבלי החלטות, הפעולות והיוזמות המגיעות מלמטה הן לרוב אלה שדוחפות להטמעת פיתוח בר-קיימה<ref name=":6" />.
שורה 65:
בשנת 2009 קבעה הממשלה ליישם פעולות לשם השגת התייעלות ברמת הצריכה הכללית של משרדי הממשלה על בסיס עקרונות פיתוח בר-קיימה, כגון שימוש ברכבים בעלי צריכה נמוכה של דלק, צמצום שימוש בנייר, חשמל, מים, [[כלים חד-פעמיים|כלים חד פעמיים]] ועוד<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/policies/2009_des1057|כותרת="ממשלה ירוקה" - ייעול התפעול של משרדי הממשלה {{!}} מספר החלטה 1057|אתר=GOV.IL|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-04-04}}</ref>. בעקבות צעדים אלו פותחה בשנת 2011 "תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה" שמטרתה היא לרתום את התועלת הכלכלית שיכולה לנבוע ממעבר לכלכלה ולתעשייה ירוקות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/policies/2011_des3768|כותרת=תכנית לאומית לצמיחה ירוקה {{!}} מספר החלטה 3768|אתר=GOV.IL|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-04-04}}</ref>.
 
בהמשך לכך, [[המשרד להגנת הסביבה]] ומשרד הכלכלה שילבו ידיים בכדיכדי לגבש יחדיו מדיניות לאומית לצמיחה ירוקה. [[משרד הכלכלה והתעשייה|משרד הכלכלה]] פרסם מדריך מפורט לעסק בר-קיימה, אשר מציג את המרכיבים המרכזיים בתוכנית הלאומית לצמיחה ירוקה העתידה לתרום הן לפיתוח המשק והן לשמירה על הסביבה בעת ובעונה אחת<ref>{{צ-מאמר|מחבר=המשרד להגנת הסביבה|שם=המדריך לפיתוח בר קיימא בעסק שלך|שנת הוצאה=2014|קישור=http://economy.gov.il/Publications/Publications/DocLib/sustainable-development-feb-2014.pdf}}</ref>.
 
פרסום [[אג'נדה 2030]] על ידי האו"ם ב-2015 היוותה מעין "דחיפה" בישראל ובעולם להיצמד להשגת 17 המטרות לפיתוח בר-קיימה. בעקבות כך, בשנים 2018- 2019 עברו בכנסת מספר החלטות חשובות הקשורות לקידום ושיפור תהליכים לתכנון בר-קיימה, ופורסם דוח הטמעת יעדי פיתוח בר-קיימה בישראל<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ישראל|שם=Implementation of the Sustainable Development Goals|כתב עת=United Nation|שנת הוצאה=2019|קישור=https://sustainabledevelopment.un.org/content/documents/23576ISRAEL_13191_SDGISRAEL.pdf}}</ref>. הדוח מקביל לדוחות של מדינות או"ם נוספות ונועד לשתף בהצלחות, לקחים ואתגרים ביישום היעדים שהוצגו באג'נדה 2030.