ישיבת הנגב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Wikibigi (שיחה | תרומות)
הוספת איש צוות שכיהן בישיבה בשנות ה70 - שנות ה80
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ ←‏הקמת הישיבה והתרחבותה: קישורים פנימיים
שורה 30:
הרב יששכר מאיר שימש כשנתיים כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת בני עקיבא כפר הרואה]]. בראשית [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]], הוא עבר לנתיבות עם 17 מתלמידיו ופתח שם את "ישיבת עזתה" שנקראה לימים "ישיבת הנגב"{{הערה|1=הרב נסים כהן, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25470&pgnum=8 הרב רפאל כדיר צבאן], בתוך מנשה הלוי (עורך), קול סיני, כסלו תשכ"ג}}{{הערה|{{מעריב||תונח אבן פינה ל"ישיבת הנגב"|1964/06/24|01400}}}}, כחלק ממגמה לחיזוק [[הדת היהודית|הדת]] ב[[מחוז הדרום|דרום הארץ]]. בהמשך הוקצה לישיבה שטח של 34 [[דונם]]{{מקור}}, עליו הוקמו בניני הישיבה, [[תלמוד תורה]] לבנים [[בית ספר]] ו[[סמינר בית יעקב|סמינר]] לבנות. ובנייני מגורים. תוך שנים ספורות גדלה הישיבה לכ-250 תלמידים.
 
ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] ו[[שנות ה-70 של המאה ה-20|ה-70]] ו[[שנות ה-80 של המאה ה-20|ה-80]] התחנכו בישיבה בוגרי [[ישיבות תיכוניות]], [[דתיים לאומיים]], ודרכה נטמעו בעולם החרדי (תופעה זו כונתה "שריפה" - הבחורים "נשרפו", ולפיכך כונתה הישיבה "משרפה"). בעשורים אלה היו בין הרבנים בישיבה: [[רפאל יונה טיקוצ'ינסקי]], יונה ברוורמן, שמחה שיף, [[שלמה פישר]], [[שאול דולינגר]], ואריהו[[אריה לייב לוי]]. בשנת [[ה'תשל"ו]] ([[1976]]) צרף הרב מאיר את הרב [[ראובן יוסף גרשונוביץ]] לכהן לצידו כראש הישיבה. הרב [[חיים פרידלנדר]] כיהן כ[[משגיח]] בישיבה בשנות השבעים, ומשנת [[ה'תשמ"א]] (1981) כיהן כמשגיח גם בישיבת [[פוניבז']]. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] לאחר [[אסון צ'רנוביל]] קלטה הישיבה עשרות נערים מהאזור. בהמשך שינתה הישיבה את צביונה והפכה לישיבה חרדית.
 
הרב הנהיג בישיבה להתפלל ב[[נוסח ספרד]] ולאחר פטירתו של הרב יששכר מאיר שינו ל[[נוסח אשכנז]].