פתיחת התפריט הראשי

ישיבת הנגב (בעבר "ישיבת עזתה") היא ישיבה גדולה חרדית שהוקמה בנתיבות, על ידי הרב יששכר מאיר.

ישיבת הנגב
קמפוס ישיבת הנגב.jpg
ישיבה
תאריך ייסוד 1966
השתייכות ליטאים
מייסדים הרב יששכר מאיר
ראש הישיבה הרב אריה לייב לוי
מיקום נתיבות
קואורדינטות 31°25′45″N 34°35′48″E / 31.429083333333°N 34.596555555556°E / 31.429083333333; 34.596555555556
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הרב יששכר מאיר, מייסד וראש הישיבה

הקמת הישיבה והתרחבותהעריכה

הרב יששכר מאיר, כיהן כשנתיים כר"מ בישיבת בני עקיבא כפר הרואה. לאחר מכן, בראשית שנות ה-60, הוא עבר לנתיבות יחד עם 17 מתלמידיו, ופתח את "ישיבת עזתה" שנקראה לימים "ישיבת הנגב"[1][2], כחלק ממגמה לחיזוק הדת בדרום הארץ. בהמשך הוקצה לישיבה שטח של 34 דונם[דרוש מקור], עליו הוקמו בניני הישיבה, תלמוד תורה לבנים בית ספר וסמינר לבנות. ובנייני מגורים. תוך שנים ספורות גדלה הישיבה לכ-250 תלמידים.

בשנות ה-60 וה-70 וה-80 התחנכו בישיבה בוגרי ישיבות תיכוניות, דתיים לאומיים, ודרכה נטמעו בעולם החרדי (תופעה זו כונתה "שריפה" - הבחורים "נשרפו", ולפיכך כונתה הישיבה "משרפה"). בעשורים אלה היו בין הרבנים בישיבה: רפאל יונה טיקוצ'ינסקי, יונה ברוורמן, שמחה שיף, שלמה פישר, ואריה לייב לוי. בשנת ה'תשל"ו (1976) צרף הרב מאיר את הרב ראובן יוסף גרשונוביץ לכהן לצידו כראש הישיבה. הרב חיים פרידלנדר כיהן כמשגיח בישיבה בשנות השבעים, ומשנת ה'תשמ"א (1981) כיהן כמשגיח גם בישיבת פוניבז'. בשנות ה-90 לאחר אסון צ'רנוביל קלטה הישיבה עשרות נערים מהאזור. בהמשך שינתה הישיבה את צביונה והפכה לישיבה חרדית.

הרב הנהיג בישיבה להתפלל בנוסח ספרד ולאחר פטירתו של הרב יששכר מאיר שינו לנוסח אשכנז.

לישיבה ומוסדותיה היה חלק בהתפתחותן של קהילות חרדיות באזור. חלק מבוגריה עברו לגור בקרבת מקום לאחר נישואיהם, וילדיהם למדו במוסדותיה, לרבנים מאיר וגרשנוביץ הייתה השפעה רבה על עיצוב דמותן של קהילות אלה.

'היכל אליהו' - שדרותעריכה

בשנת 2005 פתח הרב מאיר בעיר שדרות, שהייתה מופגזת אז בתדירות גבוהה, את ישיבת "היכל אליהו"[3](הקישור אינו פעיל, 27 ביוני 2018). מאז פטירת הרב מאיר, עומד בראשה הרב ישראל מאיר שלום. משגיח הישיבה הוא הרב אהרן שורץ. ובין הרמי"ם: הרב משה אבוטבול, הרב דב מן, והרב חגי צדוק[4].

 
ראשי הישיבה, הרב ראובן יוסף גרשנוביץ (מימין) והרב יששכר מאיר בהיכל הישיבה

'נר זרח' - זרועה - עוצםעריכה

בקיץ ה'תשס"ו (2006) הקים הרב מאיר את ישיבת 'נר זרח' במושב זרועה הסמוך לנתיבות[5]. אחרי פטירתו של הרב מאיר, היא נלקחה תחת חסותה של ישיבת ארחות תורה, עקב התנגדות תושבי המקום לישיבה[6], היא עברה למושב עוצם[7]. בראש ישיבה זו עומדים הרב יצחק זאב פיינשטיין, והרב אליהו ברוורמן.

ישיבת הנגב היוםעריכה

לאחר פטירתו של הרב ישכר מאיר נסגרה הישיבה בנתיבות, באדר ה'תשע"ב נפתחה הישיבה מחדש על ידי ישיבת בית מדרש עליון, ובסיוע אחיינו של הרב יששכר מאיר הרב שלמה פרוכטר, ונקראה "ישיבת שכר שכיר" על שם ספרו של הרב. הישיבה מונה כ-200 בחורים.

עוד ישיבות במתחם -

  • ישיבה קטנה "עטרת שלמה" בראשות הרב חיים מגורי (בעבר התקיימה במקום ישיבה קטנה נוספת "אבן האזל").
  • ישיבה גדולה 'באר התלמוד' (סניף של ישיבת יקירי ירושלים)[8][9].
  • ישיבה גדולה ספרדית אשר מונה כ50 בחורים ראש הישיבה הרב חגי צדוק.[דרוש מקור]
  • כולל אברכים בבניין הישיבה לבוגרי הישיבה בראשות הרב ראובן חלא לשעבר משגיח בישיבת הנגב.

בוגרים בולטיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה