פרשת כי תצא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מבנה הפרשה: הפרשה מסתיימת בסוף פרק |
|||
שורה 39:
==הפטרה==
אולם, בשאר הקהילות (חוץ מקהילות איטליה) החל בתקופת הראשונים התקבל מנהג לקרוא בשבתות לאחר תשעה באב סדרה של הפטרות העוסקות בנבואות נחמה ונקראות שבע דנחמתא. לכן, אין קוראים את הפטרת הפרשה, ובמקומה קוראים את ההפטרה הרביעית משבע דנחמתא. מפטירים [[ספר ישעיהו]], מ{{תנ"ך|ישעיהו|נד|א|י}} ("רני עקרה").
בשנים מסוג [[שנת בשז|בשז]], [[שנת גכז|גכז]] ו[[שנת הכז|הכז]], בהן פרשת ראה נקראת ב[[ראש חודש]] [[אלול]]{{הערה|כ-28% מכלל השנים.}}, יש מהאשכנזים הנוהגים לקרוא את הפטרת פרשת ראה יחד עם הפטרת כי תצא כדי להשלים את ההפטרה של [[שבע דנחמתא]] שלא נקראה בגלל ראש חודש.{{הערה|{{HebrewBooks|אפרים זלמן מרגליות|מטה אפרים, סימן תקפ"א, סעי' ה'|38909|ווארשא, תרס"ו|עמוד=6}}. ▼
▲בשנים מסוג [[שנת בשז|בשז]], [[שנת גכז|גכז]] ו[[שנת הכז|הכז]], בהן פרשת ראה נקראת ב[[ראש חודש]] [[אלול]]{{הערה|כ-28% מכלל השנים.}}, יש מהאשכנזים הנוהגים לקרוא את הפטרת פרשת ראה יחד עם הפטרת כי תצא כדי להשלים את ההפטרה של [[שבע דנחמתא]] שלא נקראה בגלל ראש חודש.{{הערה|{{HebrewBooks|אפרים זלמן מרגליות|מטה אפרים, סימן תקפ"א, סעי' ה'|38909|ווארשא, תרס"ו|עמוד=6}}. במנהג פפד"מ נוהגים כן גם בהפטרת [[מחר חודש]], ראו בערך [[פרשת_ראה#הפטרה|פרשת ראה]].}}
▲ב[[נוסח איטליה|מנהג איטליה]] שיש רק שלש הפטרות דנחמה, מפטירים מ{{תנ"ך|שמואל א|יז|א}} ("ויאספו פלשתים") עד {{תנ"ך|שמואל א|יז|לז|ללא=פרק}}.{{הערה|וכך מפטירים גם לפי אחד מהמנהגים המוזכרים ברמב"ם בסוף הסידור, אלא שממשיכים עד {{תנ"ך|שמואל א|יח|יד|ללא=ספר}}. על כל פנים, וריאציה זו של מנהג זה לא נוהגת היום בשום קהילה.}}
==שינוי בכתיבת 'פצוע דכא'==
| |||