פרשת כי תצא
פרשת כי תצא היא פרשת השבוע השישית בספר דברים. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק כ"א, פסוק י' ומסתיימת בפרק כ"ה, פסוק י"ט.
| ||||
| פסוקים: | דברים, כ"א, י' - כ"ה, י"ט | |||
|---|---|---|---|---|
| מס' פסוקים: | 110 | |||
| תוכן: | המשכת נאום משה: דיני מלחמה, דיני משפחה, דינים שבין אדם לחברו, דיני כלאיים, אחרים | |||
| מצוות בפרשה על פי ספר החינוך | ||||
| הפטרה | ||||
| אשכנזים ספרדים ותימנים | ישעיהו, נ"ד, א'-י' | |||
| איטלקים | שמואל א', י"ז, א'-ל"ז | |||
לפי מוני המצוות, פרשת כי תצא היא הפרשה שבה יש מספר המצוות הרב ביותר מבין כל פרשיות התורה. את פרשת כי תצא קוראים בין ט' באלול לי"ד באלול.
נושאים בפרשהעריכה
הפרשה, הממשיכה את נאום המצוות שנשא משה רבנו לפני מותו, מפרטת מגוון רחב מאוד של ציוויים ואיסורים בתחומים שונים. כרגיל בחומש דברים, חלק מהמצוות מוזכרות כבר בחומשים הקודמים. על פניו קשה למצוא את החוקיות שלפיה מסודרים הדינים, והפרשנים השונים עסקו בכך רבות. בין הדינים:
- דיני מלחמה: אשת יפת תואר, סדרי מחנה צבאי, הפטורים משירות צבאי, דיני רודף, מחיית עמלק, דיני ביאה בקהל לבני העמים השכנים: עמונים, מואבים, אדומים ומצרים
- דיני משפחה: משפט הבכורה, בן סורר ומורה, קידושין, מוציא שם רע, דיני אונס ומפתה, איסור קדשה, דיני גירושין, דיני ייבום וחליצה, דיני ביאה בקהל לממזר
- דיני עבודה וצדק כלכלי: מצוות טעינה, איסור ריבית, היתר אכילת פועל מפירות הכרם, דיני לקיחת משכון, איסור הלנת שכר, מתנות עניים, לא תחסום שור בדישו
- דיני כלאיים: כלאי הכרם, איסור חרישה בשור ובחמור יחד, איסור שעטנז, איסור לגבר ללבוש בגדי אישה ולהפך
- בין אדם לחברו: השבת אבידה, איסור גנבת נפש, מצוות קבורה, מצוות שילוח הקן, מצוות מעקה
- אחרים: מצוות ציצית, דיני נדרים, עונש מלקות, דיוק במידות ומשקלות
תאריכי הקריאהעריכה
השבת בה קוראים את פרשת כי תצא יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים:
הפטרהעריכה
ההפטרה של פרשת כי תצא היא החמישית בסדרת הפטרות שבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, פרק נ"ד, פסוקים א'-י' ("רני עקרה").
בשנים מסוג בשז, גכז והכז, בהן פרשת ראה נקראת בראש חודש אלול[1], יש מהאשכנזים הנוהגים לקרוא את הפטרת פרשת ראה יחד עם הפטרת כי תצא כדי להשלים את ההפטרה של שבע דנחמתא שלא נקראה בגלל ראש חודש.[2]
במנהג איטליה שיש רק שלש הפטרות דנחמה, מפטירים מספר שמואל א', פרק י"ז, פסוק א' ("ויאספו פלשתים") עד פסוק ל"ז.[3]
שינוי בכתיבת 'פצוע דכא'עריכה
בפרשה זו, בפרק כ"ג, פסוק ב' ישנו הבדל בכתיבת "לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּה", בספרים הספרדיים וברוב הספרים האשכנזיים כתוב "לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּה" באם קריאה 'ה'.[4] למסורת תימן וכן למנהג חב"ד[5] כתוב "דכא", בא'. הבדל זה הוא אחד מההבדלים הבודדים במסורות כתיבת ספר תורה.
קישורים חיצונייםעריכה
הטקסט:
פרשת כי תצא, באתר ויקיטקסט- פרשת כי תצא - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת כי תצא, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת כי תצא, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- גיליונות נחמה לפרשת כי תצא
- פרשת כי תצא, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרשת כי תצא, באתר "כיפה"
- פרשת כי תצא עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת כי תצא, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפייה על פרשת כי תצא, באתר "בינינו"
- פרשת כי תצא, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת כי תצא", באתר ויקישיבה
- דברי תורה לפרשת כי תצא באתר ישיבת הר ברכה
- שיעורים לצפייה על פרשת כי תצא, באתר "התנועה הרפורמית"
- תכנים על פרשת כי תצא, באתר של סיון רהב-מאיר
הערות שולייםעריכה
- ^ כ-28% מכלל השנים.
- ^ אפרים זלמן מרגליות, מטה אפרים, סימן תקפ"א, סעי' ה', ווארשא, תרס"ו, באתר HebrewBooks. במנהג פפד"מ נוהגים כן גם בהפטרת מחר חודש, עיין בערך פרשת ראה.
- ^ וכך מפטירים גם לפי אחד מהמנהגים המוזכרים ברמב"ם בסוף הסידור, אלא שממשיכים עד פרק י"ח, פסוק י"ד. על כל פנים, וריאציה זו של מנהג זה לא נוהגת היום בשום קהילה.
- ^ ילקוט יוסף, סימן ר"ע, סעיף כ"ב
- ^ היום יום