פרשת כי תצא
פָּרָשַׁת כִּי תֵצֵא היא פרשת השבוע השישית בספר דברים. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק כ"א, פסוק י' ומסתיימת בפרק כ"ה, פסוק י"ט.
בפרשה זו ממשיך משה לדבר עם בני ישראל ולהדריך אותם לפני מותו ולפני כניסתם לארץ ישראל. משה מורה מצוות רבות את עם ישראל. לפי מוני המצוות, פרשת כי תצא היא הפרשה שבה יש מספר המצוות הרב ביותר מבין כל פרשיות התורה.
תוכן הפרשה
עריכההפרשה, הממשיכה את נאום המצוות שנשא משה רבנו לפני מותו, מפרטת מגוון רחב מאוד של ציוויים ואיסורים בתחומים שונים. כרגיל בחומש דברים, חלק מהמצוות מוזכרות כבר בחומשים הקודמים. על פניו קשה למצוא את החוקיות שלפיה מסודרים הדינים, והפרשנים השונים עסקו בכך רבות. בין הדינים:
- דיני מלחמה: אשת יפת תואר, סדרי מחנה צבאי, פטור לחתן, דיני רודף, מחיית עמלק, דיני ביאה בקהל לבני העמים השכנים: עמונים, מואבים, אדומים ומצרים
- דיני משפחה: משפט הבכורה, בן סורר ומורה, קידושין, מוציא שם רע, דיני אונס ומפתה, איסור קדשה, דיני גירושין, דיני ייבום וחליצה, דיני ביאה בקהל לממזר
- דיני עבודה וצדק כלכלי: מצוות טעינה, איסור ריבית, היתר אכילת פועל מפירות הכרם, דיני לקיחת משכון, איסור הלנת שכר, מתנות עניים, לא תחסום שור בדישו
- דיני כלאיים: כלאי הכרם, איסור חרישה בשור ובחמור יחד, איסור שעטנז
- בין אדם לחברו: השבת אבידה, איסור גנבת נפש, מצוות קבורה, מצוות מעקה
- אחרים: מצוות שילוח הקן, מצוות ציצית, איסור לגבר ללבוש בגדי אישה ולהפך, דיני נדרים, עונש מלקות, דיוק במידות ומשקלות
מבנה הפרשה
עריכהבפרשת כי תצא יש 110 פסוקים, אשר מאוגדים ב-2 פרשיות פתוחות ועוד 42 סתומות. הפרשה מכילה 5 סדרים, כאשר הפרשה מתחילה באמצע סדר ומסתיימת בסוף סדר וכמו כן היא מתחילה באמצע פרק ומסתיימת בסוף פרק לפי החלוקה לפרקים.
תאריכי הקריאה
עריכההשבת בה קוראים את פרשת כי תצא יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים:
הפטרה
עריכהההפטרה הבבלית המקורית של פרשת כי תצא, הקשורה לפרשת השבוע, היא בספר שמואל א', פרק י"ז, פסוק א' ("ויאספו פלשתים") עד פסוק ל"ז. הפטרה זו מתועדת במשנה תורה לרמב"ם,[1] וכך נוהגים במנהג איטליה שנוהגים רק שלש הפטרות דנחמה.
אולם, בשאר הקהילות (חוץ מקהילות איטליה) החל בתקופת הראשונים התקבל מנהג לקרוא בשבתות לאחר תשעה באב סדרה של הפטרות העוסקות בנבואות נחמה ונקראות שבע דנחמתא. לכן, אין קוראים את הפטרת הפרשה, ובמקומה קוראים את ההפטרה החמישית משבע דנחמתא. מפטירים ספר ישעיהו, מספר ישעיהו, פרק נ"ד, פסוקים א'–י' ("רני עקרה").
בשנים מסוג בשז, גכז והכז, בהן פרשת ראה נקראת בראש חודש אלול,[2] יש מהאשכנזים הנוהגים לקרוא את הפטרת פרשת ראה יחד עם הפטרת כי תצא כדי להשלים את ההפטרה של שבע דנחמתא שלא נקראה בגלל ראש חודש.[3]
שינוי בכתיבת "פצוע דכא"
עריכהבפרשה זו, בפרק כ"ג, פסוק ב' ישנו הבדל בכתיבת "לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּה", בספרים הספרדיים וברוב הספרים האשכנזיים כתוב "לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּה" באם קריאה 'ה'.[4] למסורת תימן וכן למנהג חב"ד[5] (וכך היה בכל ספרי תורה האשכנזים עד בערך המאה ה-18) כתוב "דכא", בא'. הבדל זה הוא אחד מההבדלים הבודדים במסורות כתיבת ספר תורה.
קישורים חיצוניים
עריכה
הטקסט:
פרשת כי תצא, באתר ויקיטקסט- פרשת כי תצא - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת כי תצא, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת כי תצא, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- גיליונות נחמה לפרשת כי תצא
- פרשת כי תצא, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרשת כי תצא, באתר "כיפה"
- פרשת כי תצא עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת כי תצא, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפייה על פרשת כי תצא, באתר "בינינו"
- פרשת כי תצא, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת כי תצא", באתר ויקישיבה
- דברי תורה לפרשת כי תצא באתר ישיבת הר ברכה
- שיעורים לצפייה על פרשת כי תצא, באתר "התנועה הרפורמית"
הערות שוליים
עריכה- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, סדר התפילה, סדר ההפטרות, אלא שממשיכים עד פרק י"ח, פסוק י"ד. על כל פנים, וריאציה זו של מנהג זה לא נוהגת היום בשום קהילה.
- ^ כ-28% מכלל השנים.
- ^ אפרים זלמן מרגליות, מטה אפרים, סימן תקפ"א, סעי' ה', ווארשא, תרס"ו, באתר היברובוקס. במנהג פפד"מ נוהגים כן גם בהפטרת מחר חודש, ראו בערך פרשת ראה.
- ^ ילקוט יוסף, סימן ר"ע, סעיף כ"ב
- ^ היום יום