ספקטרוסקופיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה, הסרת קישורים עודפים, הסרה (כמו) |
Laugh Tough (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 18:
ספקטרוסקופית פליטה - מבוססת [[פלואורסצנציה]], התפרקות חשמלית של גזים, [[:en:Laser-induced_breakdown_spectroscopy|התפרקות מושרית על ידי לייזר]], ועוד.
ספטרוסקופית פיזור - שיטות אלו הן בדרך כלל שיטות המבוססות על אינטראקציה לא-ליניארית בין אור לחומר, למשל [[פיזור
==בביולוגיה==
ב[[מיקרוביולוגיה]] וב[[ביוכימיה]] משמשת הספקטרוסקופיה לעיתים קרובות לא לזיהוי ישיר של חומרים, אלא לזיהוי עקיף של מספר גורמים אחרים:
* '''נוכחות [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]]''' ([[חיידקים]] בעיקר) ב[[תמיסה]]. חיידקים גורמים לעכירות בתמיסה, אותה ניתן למדוד בצורה מדויקת בעזרת הספקטרומטר ולחשב בצורה מדויקת למדי את ריכוז החיידקים בתמיסה. גם חיידקים [[מוות|מתים]] גורמים לעכירות; לעומת זאת, חיידקים מתים ש[[דופן התא]] שלהם התפרק אינם גורמים לעכירות. בעובדה זו משתמשים לעיתים קרובות בבדיקת ההשפעה של [[אנטיביוטיקה]] על חיידקים, שכן סוגים רבים של אנטיביוטיקה גורמים לפירוק דופן התא.
**מחקרים מהשנים האחרונות מאפשרים להשתמש בטכניקות כמו [[פיזור
* '''פעילות [[אנזים|אנזימטית]]'''. כשאנזים מזרז [[תגובה כימית]] שבסופה נוצר חומר מסוים הגורם לעכירות או לשינוי [[צבע]] או כושר הספיגה של התמיסה, ניתן למדוד זאת בצורה מדויקת בעזרת הספקטרומטר. בדרך-כלל מבוצעת מדידה כל פרק [[זמן]] מסוים ([[דקה]], למשל); השינוי בעכירות כנגד הזמן נרשם על גרף, וממנו ניתן להסיק נתונים על אופי פעילות האנזים.
|