ספקטרוסקופיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה, הסרת קישורים עודפים, הסרה (כמו)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 18:
ספקטרוסקופית פליטה - מבוססת [[פלואורסצנציה]], התפרקות חשמלית של גזים, [[:en:Laser-induced_breakdown_spectroscopy|התפרקות מושרית על ידי לייזר]], ועוד.
 
ספטרוסקופית פיזור - שיטות אלו הן בדרך כלל שיטות המבוססות על אינטראקציה לא-ליניארית בין אור לחומר, למשל [[פיזור רמאןראמאן]] או תופעות של FOUR WAVE MIXING. ניתן גם להסתכל על אפיון חומר בעזרת מקדמי השבירה באורכי גל שונים כעל ספטרוסקופית פיזור המאפיינת את האינטראקציה הליניארית בין אור לחומר.
 
==בביולוגיה==
ב[[מיקרוביולוגיה]] וב[[ביוכימיה]] משמשת הספקטרוסקופיה לעיתים קרובות לא לזיהוי ישיר של חומרים, אלא לזיהוי עקיף של מספר גורמים אחרים:
* '''נוכחות [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]]''' ([[חיידקים]] בעיקר) ב[[תמיסה]]. חיידקים גורמים לעכירות בתמיסה, אותה ניתן למדוד בצורה מדויקת בעזרת הספקטרומטר ולחשב בצורה מדויקת למדי את ריכוז החיידקים בתמיסה. גם חיידקים [[מוות|מתים]] גורמים לעכירות; לעומת זאת, חיידקים מתים ש[[דופן התא]] שלהם התפרק אינם גורמים לעכירות. בעובדה זו משתמשים לעיתים קרובות בבדיקת ההשפעה של [[אנטיביוטיקה]] על חיידקים, שכן סוגים רבים של אנטיביוטיקה גורמים לפירוק דופן התא.
**מחקרים מהשנים האחרונות מאפשרים להשתמש בטכניקות כמו [[פיזור רמאןראמאן|ספקטרוסקופיית רמאןראמאן]] [[פלואורסצנציה|ופלואורסצנציה]] לזיהוי ואפיון של חיידקים ספציפיים בתמיסות ואף בסביבה<ref>{{צ-מאמר|שם=Quantification of bacteria in water using PLS analysis of emission spectra of fluorescence and excitation-emission matrices|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0043135419309716|כתב עת=Water Research|שנת הוצאה=2020-02-01|עמ=115197|כרך=169|doi=10.1016/j.watres.2019.115197|מחבר=Amir Nakar, Ze’ev Schmilovitch, Dalit Vaizel-Ohayon, Yulia Kroupitski}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Cultivation-Free Raman Spectroscopic Investigations of Bacteria|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28188076|כתב עת=Trends in Microbiology|שנת הוצאה=05 2017|עמ=413–424|כרך=25|doi=10.1016/j.tim.2017.01.002|מחבר=Björn Lorenz, Christina Wichmann, Stephan Stöckel, Petra Rösch}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Fluorescence spectroscopy for wastewater monitoring: A review|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0043135416301488|כתב עת=Water Research|שנת הוצאה=2016-05-15|עמ=205–219|כרך=95|doi=10.1016/j.watres.2016.03.021|מחבר=Elfrida M. Carstea, John Bridgeman, Andy Baker, Darren M. Reynolds}}</ref>.
* '''פעילות [[אנזים|אנזימטית]]'''. כשאנזים מזרז [[תגובה כימית]] שבסופה נוצר חומר מסוים הגורם לעכירות או לשינוי [[צבע]] או כושר הספיגה של התמיסה, ניתן למדוד זאת בצורה מדויקת בעזרת הספקטרומטר. בדרך-כלל מבוצעת מדידה כל פרק [[זמן]] מסוים ([[דקה]], למשל); השינוי בעכירות כנגד הזמן נרשם על גרף, וממנו ניתן להסיק נתונים על אופי פעילות האנזים.