אורן פישר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ili Kaufmann (שיחה | תרומות) |
Ili Kaufmann (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 35:
הגלריה כללה 3 חללים. חלל קדמי בחזית הרחוב שבו מוצגות תערוכות מתחלפות, ושני חללים נוספים ששימשו בעבר כמחסנים. אחד מהם הוסב לסטודיו ששימש את פישר ואברמוב והשני כמתחם להצגת אמנות, מופעים ואירועים לא קונבנציונליים. בעת שפעלה הגלרייה, הוצגו בה עשרות רבות של תערוכות ואירועי תרבות שתרמו רבות לסצינת האמנות בתל אביב. בין האמנים המוכרים שהציגו בגלרייה: [[בועז ארד]], [[אניסה אשקר]], [[ציבי גבע]], [[נחמה גולן]], [[אסד עזי]] ו[[יונתן הירשפלד]]. {{הערה|[https://www.prtfl.co.il/archives/87915 נוגעים בגוף הדברים] 1 באפריל, 2016 באתר פורטפוליו}} בשנת 2017 נסגרה הגלרייה ואת מקומה תפס בניין מגורים חדש. לגלרייה נערכה מסיבת פרידה בבית רומנו (כיום התדר) שזכתה לשם 'קייטנת משונע'.
===הבית האדום===
הבית האדום במתכונתו כמרכז תרבות עכשווית ויזמות קהילתית, הוא יוזמה של אורן פישר ואמנים נוספים שעבדו עימו בשיתוף פעולה. {{הערה|[https://timeout.co.il/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%A1%D7%9F/שלושה מרכזי אמנות חדשים נפתחו בתל אביב] מיטל רז, מרץ 2017, באתר timeout}} המבנה ההיסטורי בעברו היה ביתו של השייח מוראד והיה אחד מ-30 בתי הבאר של תל אביב. הוא ממוקם ברחוב ישראל מסלנט בשכונת שפירא. המבנה עבר עבודות שימור וחידוש תוך שמירה על חלונותיו המקושתים, תקרותיו הגבוהות וציורי הקיר המקוריים שנחשפו בו, ותוך כדי התאמתו לשימושים העתידיים שלו כמרכז תרבות קהילתי. הבית האדום פתח את שעריו בחודש אוקטובר 2016 עם אירוע פרפורמנס והשקה של תערוכה שבה השתתפו כמאה אמנים ישראלים שנבחרו מתחומי הציור, הפיסול, המיצב ועוד. במרכז פעלו אמנים ומעצבים ישראלים בחללי הסטודיו שנבנו במקום. המרכז הוכשר גם להעניק שירותי אירוח (רזידנסי לאמנים מחו"ל. בכל שנות פעילותו הוצגו בו תערוכות רבות של אמנים וכן שיתופי פעולה של אמנים מקומיים עם אמנים מחו"ל. {{הערה|{{הארץ|אירוע פרפורמנס בבית האדום, מפגש בין יוצרים משכונת שפירא ומברוקלין|1.7580948|}}}}
=='הגירה'==
בחודש דצמבר 2019, נפתחה במוזיאון העירוני 'קסטלבונו' השוכן ליד העיר פלרמו שב[[סיציליה]], תערוכה העוסקת בהגירה ובפליטים. תערוכה זו היא פרי של שיתוף פעולה בין מוזיאון ינקו דאדא בעין הוד, לבין המוזיאון העירוני בקסטלבינו - Museo Civico Castelbuono ולמוזיאון העיר ב[[דיסלדורף]] Stadt Museum Dusseldorf. בתערוכה השתתפו 6 אמנים, שניים מכל מדינה. האוצרת הראשית של מוזיאון ינקו דאדא פנתה לאורן פישר ולהדר מיץ על מנת שייצגו את [[ישראל]] בתערוכה. אורן פישר יצר עבודת קיר גדולת ממדים 10 X{{כ}} 23 מטר, העשויה מגזרי עצים, מתכת וצבעי שמן. לדברי פישר, הוא החליט לאמץ את הסירה כסמן החזותי המוכר ביותר של ההגירה וליצור באמצעותה מסר שהוא פשוט למראית עין. {{הערה|שם=רעות ברנע}} לצורך המשימה, ליקט גזרי עצים מיער סמוך ל[[ירושלים]] ויצר מהם דמויות של מהגרים המצטופפים בתוך סירה. עוד הוסיף כי "הניסיון היה ליצור תחושה של עומס, של אנשים בנקודת זמן של מעבר בין לבין בתוך המכל הזה שבעצם מתרחש בו הכל: מערכת יחסים, ילדים, פצועים...העתיד שלהם לא ברור, ומבחינתם יכול להיות שהם לעולם לא ירדו מהסירה הזו". {{הערה|שם=רעות ברנע}} את ההשראה לעבודה שאב פישר בין השאר מהפליטים שחיים ב[[שכונת שפירא]], מקום מגוריו ובשכונות הסמוכות לה.
| |||