חזקיהו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סידור קטגוריות, החלפה (אם)
שורה 53:
[[קובץ:Lachish Relief, British Museum 14.jpg|ממוזער|240x240px|קשתים אשוריים במצור על לכיש, מתבליט שנמצא בארמון סנחריב ב[[נינוה]]|טקסט=]]
{{ערך מורחב|מסע סנחריב בארץ ישראל}}
בשנת ב-[[701 לפנה"ס]] יצא [[סנחריב]] ב[[מסע סנחריב ביהודה|מסע צבאי]] במטרה לדכא [[מרד]] רחב היקף בו השתתפו ממלכות רבות באזור [[סוריה]] ו[[ארץ ישראל]]. במהלך ההכנות למרד חזקיהו כבש והכניע את ערי ה[[פלשתים]] שהתנגדו אליולו. כדי להכין את ירושלים למצור הצפוי חזקיהו חצב את [[נקבת השילוח]] ועיבה את חומת ירושלים באבנים מבתי העיר.{{הערה|1={{תנ"ך|ישעיהו|כב|ט|יא}}}} המרד נכשל וסנחריב הכניע את הממלכות המורדות זו אחר זו, כבש את הערים המבוצרות ביהודה - כולל העיר [[תל לכיש|לכיש]], וצר על [[ירושלים]].
 
בספר מלכים מסופר כי חזקיהו שלח אל סנחריב, בעודו בלכיש, ממון רב מאוצרות המקדש כדי שלא יכבוש את ירושלים, אך כנראה [[שוחד]] זה לא הועיל. בישעיהו ובדברי הימים לא מוזכרת שליחת הזהב. ב[[מנסרת שיקגו]], כתובת הניצחון של סנחריב בעקבות המסע, מוזכרת כמות דומה מאוד של זהב וכסף שנשלחת על ידי חזקיהו כמס (קנס שמשלם המפסיד במלחמה). בתואם לכתוב במקרא המנסרת מתארת את כיבושיו בערי יהודה, לעומת זאת כלפי ירושלים נכתב, "וספרתי כשלל. (חזקיהו) עצמו, כציפור בכלוב". ומהעדר תיאור כיבוש, משתמע שהוא כשל בכיבוש ירושלים ככתוב במקרא.
 
בזמן המצור על ירושלים נשלחו אל ירושלים שלושה שרים אשוריים - [[תרתן]], [[רב סריס|רב-סריס]] ו[[רבשקה]] במטרה לשכנע את יושבי ירושלים להיכנע לאשור, ואם חזקיהו יתנגד - אף למרוד בו. הדובר העיקרי במשלחת היה רבשקה, שם שמשמעותו כנראה היא שר המשקים, והוא נשא נאום ארוך בו קרא אל העם שלא לשעות לעידודיו של חזקיהו ולהיכנע למלך אשור. רבשקה הכיר היטב את השפה בה דיברו אנשי ירושלים, "יהודית" ([[העברית המקראית]]), והתעקש לדבר בה במקום בשפה הבינלאומית דאז, ה[[ארמית]]. רבשקה הכיר גם את הרפורמה הדתית שביצע חזקיהו, שבמרכזה עמדה הסרת ה[[במות]], ואת הדעות שכנראה רווחו בעם שהתייחסו למעשה זה כפגיעה בעבודת ה' ו[[חילול הקודש]]. כאשר חזקיהו שמע את הנאום משריו, הוא עלה והתפלל ב[[בית המקדש הראשון|מקדש]] ושלח שליחים אל [[ישעיהו|ישעיהו בן אמוץ]] ה[[נביא]] שיתפלל גם הוא לישועה. ישעיהו הרגיע אותו וניבא לו שסנחריב ישוב לארצו וימות שם. רבשקה שלח שוב שליחים אל חזקיהו, עם מכתבים החוזרים על הטענה שהשמיע בנאומו, וחזקיהו חזר והתפלל במקדש. בעקבות תפילתו שלח אליו ישעיהו מכתב, בו ניבא כי צבאו של סנחריב יובס באופן [[נס]]י, ולא יפגע בירושלים כלל. מסופר כי באותו לילה יצא [[מלאך]] והרג 185,000 חיילים ממחנה אשור. סנחריב חזר לארצו לאחר תבוסתו למלך יהודה חזקיהו, ובשנת וב-680 לפנה"ס נרצח על ידי בניו.
 
הינצלותההצלתה של ירושלים ממלך אשור, בזמן שכל שאר ערי הארץ נחרבו, חיזקה את התחושה העממית שעודד ישעיהו שהאלכי האל מגן על ירושלים ועל מקדשו ולא ייתן להם להיפגע. האידאה הזו טופחה במשך שנים עד אשר בתקופת החורבן, כ-150 שנים מאוחר יותר, [[ירמיהו הנביא]] נאבק נגד האומרים "היכל ה'" שטענו שהאל לא יפגע במקדשו. לאנשים האלו הוא קרא להיזכר בחורבן [[משכן שילה]].{{הערה|1={{תנ"ך|ירמיהו|ז|ג|טו}}}}
 
===המערכה על לכיש===
שורה 66:
שני הצבאות התנגשו בסמוך לעיר המקראית [[אלתקה]] (בסמוך למושב גאליה של ימינו). אומנם לפי המקורות האשוריים מסופר על ניצחון מזהיר של סנחריב על צבא מצרים בפיקודו של מי שמוזכר בתיאורם כארור כל האלים הגדולים, היה זה לדעת רוב החוקרים תהרקה או כפי שמופיע בסיפור התנ"כי - תִּרְהָקָה, אשר הצליח בכל זאת לגרום לצבא האשורי נזק בקנה מידה משמעותי, שכן מסופר בהמשך אותו הפרק על השמדת מחנה הצבא האשורי באורח פלא: "וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִישָׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵה כֻּלָּם פְּגָרִים מֵתִים." (מלכים ב', י"ט, ל"א)
 
רוב החוקרים מסכימים שהתיאור הנ"ל מתאר את תוצאות הקרב בין תהרקה לסנחריב. לתוצאות אלה היו ככל הנראה השלכות מרחיקות לכת על ממלכת יהודה, מפני שלולא ההתערבות המצרית, הייתה ככל הנראה חרבה ממלכת יהודה בראשותו של חזקיהו בשנת ב-701 לפנה"ס, 115 שנה מוקדם יותר מהחורבן שאירע בסופו של דבר בשנת 586 לפנה"ס.
=== נאום רבשקה ===
{{הפניה לערך מורחב|נאום רבשקה}}