טרנסצנדנטיות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
AvivAzerad (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מונח בתאולוגיה|אחר=מספר טרנסצנדנטי|ראו=[[מספר טרנסצנדנטי]]}}
'''טרנסצנדנטיות''' בהקשר [[דת]]י, היא מצב או תיאור של משהו שקיים מעבר ל[[גשמיות]] ולניסיון ואינו תלוי בהם. האמונה הזאת מושרשת במושג הנשגבות ברוב הדתות והמסורות והיא נוגדת את האמונה ב[[אלוהים]], או במוחלט כגשמיים בלבד ([[אימננטיות]]), או כחלק בלתי נפרד ממנו ([[פנתאיזם]]). טרנסצנדנטיות יכולה לתאר לא רק את קיום האלוהים, אלא גם את הידיעה שלנו אותו: אלוהים גם נשגב מן היקום (הפיזי) וגם נשגב מבינתנו. למרות שטרנסצנדנטיות מוגדרת בדרך כלל כהפוכה לאימננטיות, ישנם מקרים בהן הן מתקיימות ביחד. מספר [[תאולוגיה|תאולוגים]] ו[[מטפיזיקה|מטפיזיקאים]] מהדתות הגדולות טוענים כי אלוהים, או [[ברהמן]], הוא בו זמנית בתוך ומעבר ליקום ([[פנאנתאיזם]]); בתוכו, אבל לא חלק ממנו; בו זמנית מתפשט בו ונמצא מעבר לו. כך מתבטא לדוגמה ב[[ספר הזוהר]], וב[[קבלה]] היהודית בכלל, שאומר שמצד אחד הקדוש ברוך הוא "ממלא כל עלמין" ומצד שני "סובב כל עלמין".
 
בשאלת ההתייחסות לבורא בתאוריה זו, יש מחלוקת. פרופסור [[ישעיהו ליבוביץ]] לדוגמה, טוען שכיוון שהבורא הוא מעבר ליכולת התפיסה האנושית אי אפשר לייחס לאדם את המושג "חוויה דתית". לכן הוא טוען שהקשר של האדם עם הבורא הוא רק על ידי קיום מצוותיו, שזה לדידו קבלת עול מלכות שמים. לעומת זאת פרופסור [[אבי שגיא]] טוען שאפשר לייחס לאדם חוויה דתית גם אם הבורא הוא טרנסצנדנטי. כיוון שהאדם מסוגל להכיר בכך שהבורא הוא מעבר להכרתו. והבנה זו עצמה יכולה להיות מוגדרת כחוויה דתית. יש לציין שעל פי רובן המוחלט של הדעות בעולם היהודי הבורא עצמו הוא לא דבר שהאדם מסוגל לתפוס, ורק השפעותיו על המציאות ורצונותיו הם הנתפסים בהכרת האדם. הסמך לזה הוא הפסוקים המפורשים בתורה - "כי לא יראני האדם וחי", "וראית את אחורי ופני לא יראו", כאשר ההסבר המקובל ל"אחור" הוא ההשפעות ודרך הנהגת ה' את העולם.