יוליוס הראשון – הבדלי גרסאות

}}

ה[[אפיפיור]] ה[[קדוש (נצרות)|קדוש]] '''יוליוס הראשון''' ([[לטינית]]: '''Iulius I''') כיהן בתפקידו בין ה-[[6 בפברואר]] [[337]] ל-[[12 באפריל]] [[352]].

יוליוס היה יליד [[רומא]], והוא נבחר כיורשו של [[מרקוס (אפיפיור)|מרקוס]] לאחר שהכס הקדוש לא היה מאויש במשך ארבעה חודשים. יוליוס ידוע בעיקר בשל חלקו במחלוקות ה[[אריאניות]]. לאחר שמאמיניו של [[אוסביוס מניקומדיה]], שהיה באותה תקופה [[פטריארך קונסטנטינופול]], הדיחו מחדש את [[אתנסיוס]] מ[[אלכסנדריה]] מתפקידו כ[[בישוף]] המקומי, נערך [[סינוד]] ב[[אנטיוכיה]] ב-[[341]], ובו הוחלט לשלוח שליחים אל הקיסר [[קונסטנס]] ואל יוליוס. יוליוס, לאחר שהביע תמיכה באתנסיוס, החליט בפיקחות לזמן את שני הצדדים לסינוד שייערך בראשותו. אולם, הבישופים האריאניים המזרחיים סירבו לקבל את ההצעה הזו.