יהודה גדליה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטרים ריקים בתבניות שחוסמים שאיבה אוטומטית מוויקינתונים (תג)
הסרת תווים בלתי נראים, אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות להערת שוליים, סידור קטגוריות
שורה 1:
{{אישיות רבנית
| שם = ר' יהודה גדליה
| שם בשפת המקור =
| תמונה = -
| כיתוב =
| כינוי =
| תאריך לידה =
| מקום לידה = [[ליסבון]]
| תאריך פטירה = 1526 לערך
| מקום פטירה = [[סלוניקי]]
| סיבת המוות =
| מקום קבורה =
| תאריך לידה עברי =
| תאריך פטירה עברי =
| מקום פעילות =
| השתייכות = רבני [[פורטוגל]] ו[[סלוניקי]]
| תחומי עיסוק = [[תלמוד]], [[אגדה (יהדות)|אגדה]], [[הלכה]], [[פסיקת הלכה|פסיקה]]
| תפקידים נוספים = [[דפס]]
| רבותיו =
| תלמידיו =
| בני דורו =
| בן זוג =
| בת זוג =
| צאצאים =
| חתימה =
}}
[[קובץ:Old_print_machine.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכונת דפוס עתיקה]]
שורה 29:
 
== תולדות חייו ==
ר' יהודה גדליה בן משה גדליה דפס פורטוגזית, יליד ליסבון. עסק כמנהל עבודה בבית הדפוס של אליעזר טולדנו בליסבון. גורש מפורטוגל והתיישב בסלוניקי.{{הערה|The Ot Emet's Scholia to the "Midrash" on the Five Scrolls /הגהות "אות אמת" למדרשי המגילות ארנון עצמון and Arnon Atzmon Sidra: A Journal for the Study of Rabbinic Literature /[[סידרא]]: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה Vol. כז/כח‎כח (תשע"ג / 2013), pp. 211-222 Published by: Bar Ilan University Press [http://www.jstor.org/stable/24174708]}}. בשנת 1515 הקים את הדפוס העברי הראשון שהוקם בעיר זו, תוך שימוש בגופנים שהביא עמו מליסבון.{{הערה|Joseph Jacobs Meyer Kayserling, " Gedaliah, Judah, Don", http://jewishencyclopedia.com|כיוון=שמאל}} התחיל בהדפסת התלמוד בין השנים 1519 - 1523. במהדורתו נכלל פירוש רש"י, אך לא התוספות. הגופן שבגמרא ריבוע ובפרשנות בכת"י רש"י בסגנון פורטוגל.{{הערה| מלבד מסכת ראש השנה שבגמרא זו כל הדפוס בכת"י רש"י - מסכת זו לא נדפסה בסלוניקי אלא בפס. גופן הטופס הוא ספרדי, שונה מגופנים האיטלקיים. Chapters in the history of printing in Salonica /פרקים בתולדות הדפוס בשאלוניקי ישראל מהלמן and Israel Mehlman Sefunot: Studies and Sources on the History of the Jewish Communities in the East /ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח כרך יג‎יג, The Book of Greek Jewry - III / ספר יוון - כרך ג‎ג (תשל"א-תשל"ח), pp. רטו-רעב Published by: Yad Izhak Ben Zvi /יד יצחק בן-צבי [ http://www.jstor.org/stable/23415206]}}. אחת העבודות הראשונות שנדפסו הייתה "עין יעקב" של יעקב בן חביב, אשר גדליה העריך מאוד. ר' גדליה היה יודע ספר.{{הערה|1=נמצא ספרו‫ספרו של שלמה בן יהודה אבן גבירול "מבחר הפנינים" [ ‬httphttp://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=000178821&local_base=NNL01]}} רבי יעקב בן חביב מעיד בהקדמתו לעין יעקב על האיכות החשובה והיקרתית של עבודת בית הדפוס גדליה:
 
"אמן ראוי, בעל שם, קשיש, בעל אופי חביב ואמין, הוא האיש המכובד והחכם הזה, כבוד הרב יהודה גדליה - ה' יגן עליו ויעניק לו חיים טובים וארוכים. הכרתי אותו בימיו הראשונים בליסבון בביתו של החכם הנכבד והצנוע - כבוד הרב אליעזר טולדנו ז"ל, שהיה כבן ואח לו, גדליה לקח על עצמו את עבודת הקודש שנעשתה בביתו של טולדאנו. כשהגיע לעיר הזאת, הרב גדליה הוציא הרבה כסף ומאמץ גדול כדי להשיג עבודה זו לשלמות. בניו ואחרים בביתו הקדישו את עצמם בלב שלם לעבודה זו"{{הערה|"עין יעקב" של ר' יעקב בן חביב,. הדפסה ראשונה 1516 }}
 
ר' יהודה גדליה עסק גם הוא בכתיבת ספרי הלכה ופירושי ספרי קודש וביניהם פירושו על מסכתות מהתלמוד הירושלמי, אינדוקס לתלמוד הירושלמי (קונסטנטינופול, 1573), פירוש למדרש רבה (סלוניקי, 1595), וכן הערותיו זוהר (סלוניקי, 1596-97).{{הערה|Gotthard Deutsch, M. Seligsohn "Gedaliah (Gadilia), Judah Ben Moses", http://jewishencyclopedia.com|כיוון=שמאל}}.{{הערה|גדליה, יהודה בן משה, [‫דינידיני שחיטה http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=000167091&local_base=NNL01] מאה ט"ז-י"ז. }}
 
ר' יהודה גדליה מת בלערך 1526 בסלוניקי. עבודת בית הדפוס נמשכה על ידי ילדיו, שהוציאו לאור כשלושים ספרים.
שורה 40:
* בשנת 1522 הוא הדפיס את עבודתו של יצחק ארמה "עקדת יצחק"
* התלמוד, הודפס בשנים 1519 - 1523
* "[[עין יעקב (ספר)|עין יעקב]]" של ר' [[יעקב בן חביב]]. שני סדרים ראשונות יצאו לאור ב-1516 אך המחבר נפתר לפי השלמת הדפסת כל הסדרים. בנו רבי [[לוי בן חביב]] השלים את המלאכה.{{הערה|Gotthard Deutsch, Bernhard Friedberg "Ḥabib, Jacob (Ben Solomon) Ibn", http://jewishencyclopedia.com|כיוון=שמאל}}
* "מאיר איוב" של ר' מאיר עראמה,.{{הערה|Rabbi Meir Arama's Letter of Censure against Isaac Abravanel – A Riddle Solved /איגרת ר' מאיר עראמה נגד ר' יצחק אברבנאל והתקבלותה: חידה שבאה על פתרונה [[יוסף הקר]] and Joseph R. Hacker Tarbiẕ /תרביץ כרך עו‎עו, חוברת ג/ד‎ד (ניסן-אלול תשס"ז), pp. 501-518 Published by: Mandel Institute for Jewish Studies /המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל [http://www.jstor.org/stable/23605762]}}
* "אות אמת" של רבי מאיר ב"ר שמואל בנבנישתי, הכולל גם את הגהות ר' יהודה גדליה.{{הערה|The Ot Emet's Scholia to the "Midrash" on the Five Scrolls /הגהות "אות אמת" למדרשי המגילות ארנון עצמון and Arnon Atzmon Sidra: A Journal for the Study of Rabbinic Literature /סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה Vol. כז/כח‎כח (תשע"ג / 2013), pp. 211-222 Published by: Bar Ilan University Press [http://www.jstor.org/stable/24174708]}}
* "ארבעה טורים" לר' יעקב בן אשר, לפני שנת 1540.{{הערה|What Makes Antique Books So Rare? /סיבות לנדירות ספרים עבריים ישראל מהלמן and I. Mehlmann Proceedings of the World Congress of Jewish Studies /דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות Vol. ה‎ה, Volume V, Division V: Research Projects-Reports and Articles Based on the Projects' Findings; Jewish Demography / כרך ה, חטיבה ה: מפעלי מחקר בתחום מדעי היהדות: דינים-וחשבונות ומאמרים מדעיים, המבוססים על תוצאות מפעלי המחקר; מאמרים בדמוגרפיה יהודית‎יהודית (תשכ"ט / 1969), pp. 57-65 Published by: World Union of Jewish Studies /[[האיגוד העולמי למדעי היהדות]] [http://www.jstor.org/stable/23524071]}}
* "משמיע ישועה" של [[יצחק אברבנאל]] (מהדורה ראשונה), 1595.{{הערה|[https://winners-auctions.com/en/content/mashmia-yeshua-salonica-yehuda-gedalia-press-1526-first-edition Winner Auction March 2012]|כיוון=שמאל}}
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 56:
 
{{מיון רגיל:גדליה, יהודה}}
[[קטגוריה:דפוס עברי|*]]
[[קטגוריה:יהודים ספרדים]]
[[קטגוריה:מגורשי ספרד ופורטוגל]]
שורה 61 ⟵ 62:
[[קטגוריה:פרשני אגדות התלמוד]]
[[קטגוריה:סלוניקי: רבנים]]
[[קטגוריה:דפוס עברי|*]]
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-15]]
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-16]]