יהודה גדליה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטרים ריקים בתבניות שחוסמים שאיבה אוטומטית מוויקינתונים (תג) |
הסרת תווים בלתי נראים, אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות להערת שוליים, סידור קטגוריות |
||
שורה 1:
{{אישיות רבנית
| שם = ר' יהודה גדליה
| שם בשפת המקור =
| תמונה = -
| כיתוב =
| כינוי =
| תאריך לידה =
| מקום לידה = [[ליסבון]]
| תאריך פטירה = 1526 לערך
| מקום פטירה = [[סלוניקי]]
| סיבת המוות =
| מקום קבורה =
| תאריך לידה עברי =
| תאריך פטירה עברי =
| מקום פעילות =
| השתייכות = רבני [[פורטוגל]] ו[[סלוניקי]]
| תחומי עיסוק = [[תלמוד]], [[אגדה (יהדות)|אגדה]], [[הלכה]], [[פסיקת הלכה|פסיקה]]
| תפקידים נוספים = [[דפס]]
| רבותיו =
| תלמידיו =
| בני דורו =
| בן זוג =
| בת זוג =
| צאצאים =
| חתימה =
}}
[[קובץ:Old_print_machine.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכונת דפוס עתיקה]]
שורה 29:
== תולדות חייו ==
ר' יהודה גדליה בן משה גדליה דפס פורטוגזית, יליד ליסבון. עסק כמנהל עבודה בבית הדפוס של אליעזר טולדנו בליסבון. גורש מפורטוגל והתיישב בסלוניקי.{{הערה|The Ot Emet's Scholia to the "Midrash" on the Five Scrolls /הגהות "אות אמת" למדרשי המגילות ארנון עצמון and Arnon Atzmon Sidra: A Journal for the Study of Rabbinic Literature /[[סידרא]]: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה Vol. כז/
"אמן ראוי, בעל שם, קשיש, בעל אופי חביב ואמין, הוא האיש המכובד והחכם הזה, כבוד הרב יהודה גדליה - ה' יגן עליו ויעניק לו חיים טובים וארוכים. הכרתי אותו בימיו הראשונים בליסבון בביתו של החכם הנכבד והצנוע - כבוד הרב אליעזר טולדנו ז"ל, שהיה כבן ואח לו, גדליה לקח על עצמו את עבודת הקודש שנעשתה בביתו של טולדאנו. כשהגיע לעיר הזאת,
ר' יהודה גדליה עסק גם הוא בכתיבת ספרי הלכה ופירושי ספרי קודש וביניהם פירושו על מסכתות מהתלמוד הירושלמי, אינדוקס לתלמוד הירושלמי (קונסטנטינופול, 1573), פירוש למדרש רבה (סלוניקי, 1595), וכן הערותיו זוהר (סלוניקי, 1596-97).{{הערה|Gotthard Deutsch, M. Seligsohn "Gedaliah (Gadilia), Judah Ben Moses", http://jewishencyclopedia.com|כיוון=שמאל}}
ר' יהודה גדליה מת בלערך 1526 בסלוניקי. עבודת בית הדפוס נמשכה על ידי ילדיו, שהוציאו לאור כשלושים ספרים.
שורה 40:
* בשנת 1522 הוא הדפיס את עבודתו של יצחק ארמה "עקדת יצחק"
* התלמוד, הודפס בשנים 1519 - 1523
* "[[עין יעקב (ספר)|עין יעקב]]" של ר' [[יעקב בן חביב]]. שני סדרים ראשונות יצאו לאור ב-1516 אך המחבר נפתר לפי השלמת הדפסת כל הסדרים. בנו רבי [[לוי בן חביב]] השלים את המלאכה.{{הערה|Gotthard Deutsch, Bernhard Friedberg "Ḥabib, Jacob (Ben Solomon) Ibn", http://jewishencyclopedia.com|כיוון=שמאל}}
* "מאיר איוב" של ר' מאיר עראמה,.{{הערה|Rabbi Meir Arama's Letter of Censure against Isaac Abravanel – A Riddle Solved /איגרת ר' מאיר עראמה נגד ר' יצחק אברבנאל והתקבלותה: חידה שבאה על פתרונה [[יוסף הקר]] and Joseph R. Hacker Tarbiẕ /תרביץ כרך
* "אות אמת" של רבי מאיר ב"ר שמואל בנבנישתי, הכולל גם את הגהות ר' יהודה גדליה.{{הערה|The Ot Emet's Scholia to the "Midrash" on the Five Scrolls /הגהות "אות אמת" למדרשי המגילות ארנון עצמון and Arnon Atzmon Sidra: A Journal for the Study of Rabbinic Literature /סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה Vol. כז/
* "ארבעה טורים" לר' יעקב בן אשר, לפני שנת 1540.{{הערה|What Makes Antique Books So Rare? /סיבות לנדירות ספרים עבריים ישראל מהלמן and I. Mehlmann Proceedings of the World Congress of Jewish Studies /דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות Vol.
* "משמיע ישועה" של [[יצחק אברבנאל]] (מהדורה ראשונה), 1595.{{הערה|[https://winners-auctions.com/en/content/mashmia-yeshua-salonica-yehuda-gedalia-press-1526-first-edition Winner Auction March 2012]|כיוון=שמאל}}
==קישורים חיצוניים==
שורה 56:
{{מיון רגיל:גדליה, יהודה}}
[[קטגוריה:דפוס עברי|*]]▼
[[קטגוריה:יהודים ספרדים]]
[[קטגוריה:מגורשי ספרד ופורטוגל]]
שורה 61 ⟵ 62:
[[קטגוריה:פרשני אגדות התלמוד]]
[[קטגוריה:סלוניקי: רבנים]]
▲[[קטגוריה:דפוס עברי|*]]
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-15]]
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-16]]
|