רקמות הלב – הבדלי גרסאות

אפיקרדיום (מכונה גם עילית הלב) [http://en.wikipedia.org/wiki/Epicardium] הוא השם של השכבה החיצונית של רקמת הלב. אם מתייחסים אל האפיקרדיום כחלק מהפריקרדיוםמכיס הלב, אזי הוא השכבה הפנימית, או הפריקרדיוםכיס הלב הויסצראלי.

[[רקמת חיבור]] היא המרכיב העיקרי של האפיקרדיום והוא מתפקד כשכבת מגן. הפריקרדיוםכיס הלב הויסצראלי מייצר ככל הנראה את הנוזל הפריקרדיאלי (נוזל הלב), שגורם לסיכוך של התנועה בין השכבות הפנימית והחיצונית של הפריקרדיום.

המיוקרדיוםשריר הלב מורכבתמורכב מתאי [[שריר]] לב מתמחים עם יכולת שאיננה נשלטת על ידי רקמות שריר במקום אחר בגוף. שריר הלב, בדומה לשרירים אחרים, יכול להתכווץ, אולםובנוסף, הוא יכול להפיק פעילות חשמלית, בדומה לתאי עצב.

לאחרונה, התברר שהמיוקרדיוםשהאנדוקרדיום, המורכב בעיקר מתאים אנדותלים, שולט על התפקוד של שריר הלב. התפקיד המשתנה הזה הוא נפרד מהמנגנונים הכרונוטרופיים והאינוטרופיים ששולטים על התכווצות המיוקרדיוםשריר הלב. יתר על כן, האנדותליום של [[נים (כלי דם)|נימי]] המיוקרדיוםשריר הלב מעורב בתפקיד זה. בכך, האנדוקרדיום הלבבי (האנדותליום האנדוקרדיאלי והאנדותליום של נימי המיוקרדיום) שולט על התפתחות הלב בעובר כמו גם באדם הבוגר, ולדוגמא בהיפרטרופיה. בנוסף, הכוויצות והסביבה האלקטרופיזיולוגית של הקרדיומיוציטים (תאי שריר הלב) מבוקרת על ידי האנדותליום הלבבי.

בהתקף לב, [[איסכמיה]] (הפרעה באספקת דם) של המיוקרדיוםשריר הלב עשויה להתרחב ולהגיע לאנדוקרדיום, ולגרום להפרעה בשכבה הפנימית ביותר של הלב (חסימה טרנס-שכבתית). חסימות כלי דם פחות נרחבות מכונות "תת-אנדוקרדיאליות" ואינן משפיעות על האנדוקרדיום. חסימת כלי דם תת-אנדוקרדיאלית מסוכנת בהרבה מחסימות טרנס-שכבתיות כיוון שהיא יוצרת אזור של רקמה מתה המוקף על ידי אזור של מיוציטים פגומים. האזור הפגוע הזה יוליך דחפים חשמליים לאט יותר, והתוצאה של זה תהיה אי[[אריתמיה]] סדירות של(הפרעת קצב הלב). האזור הפגוע יכול לגדול או להתרחב ולהפוך לגורם מסכן חיים חזק יותר.