אנדראה מנטניה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ראשית דרכו: זוטה |
|||
שורה 14:
ציירים ותלמידי-ציור רבים (137, לפי אחד החישובים) למדו בסדנה של סקוארצ'יונה, שנפתחה בסביבות שנת [[1440]] והתפרסמה ברחבי איטליה. לפדובה נמשכו ציירים לא רק מ[[ונטו|וונטו]] אלא גם מ[[טוסקנה]] השכנה, כגון [[פאולו אוצ'לו]], [[פיליפו ליפי]] ו[[דונטלו]]. ואכן, ראשית הקריירה האמנותית של מנטניה עוצבה בהשפעת אמנות [[פירנצה|פלורנטינית]]. מסופר כי באותה תקופה היה מנטניה התלמיד החביב על סקוארצ'יונה, שלימד אותו [[לטינית]] והורה לו לחקור שברים של [[פיסול רומי|פסלים רומיים]]. המורה נטה להשתמש באפקטים של תעתועי פרספקטיבה, שהשפיעו גם הם על כמה מחידושיו המאוחרים של תלמידו. מכל מקום, בגיל שבע-עשרה עזב מנטניה את מורו, ומאוחר יותר טען שסקוארצ'יונה הרוויח כסף מציוריו בלי ששילם לו עבור השימוש בהם.
עבודתו הראשונה - שאבדה בינתיים - הייתה [[ציור מזבח]] לכנסיית סנטה סופיה ב-[[1448]]. באותה שנה הוזמן מנטניה, לצד [[ניקולו פיצולו]], לעבוד עם קבוצת ציירים גדולה בקפלת אוֹבֶטָרִי
ציורי-קיר מוקדמים אחרים של מנטניה הם שני קדושים מעל הכניסה בכנסיית סנט'אנטוניו בפדובה ([[1452]]) וציור-מזבח של לוקס הקדוש וקדושים אחרים בכנסיית סנטה ג'וסטינה ([[1453]]), הנמצא כעת ב[[גלריית בררה|גלריית בְּרֶרָה]] ב[[מילאנו]]. עם הזמן מצא את עצמו האמן הצעיר מושפע יותר ויותר מ[[יאקופו בליני]], אביהם של הציירים ג'ובאני וג'נטילה. ב-1453 הסכים יקופו להשיא את בתו ניקולוזיה למנטניה. בין השנים 1495–1500, צייר את [[יהודית ושפחתה עם ראש הולופרנס (מנטניה)|יהודית ושפחתה עם ראש הולופרנס]].
| |||