יגאל תומרקין: הבדלים בין גרסאות

הוסרו 110 בתים ,  לפני 3 חודשים
מ
ב-[[1978]] יצר תומרקין את העבודה "[[השיר על האדמה|שובך יונים]]" – מבנה עשוי אדמה דמוי [[שובך]], המבוסס על מבנים דומים אותם ראה בעת ביקור ב[[מצרים]].{{הערה|שם=רפפורט|רפופורט, טליה, "אדמה נוסח תומרקין", '''דבר''', 4 במאי 1979.}} ה"שובך" הונף על גבי עמודי מתכת לגובה של כחמישה מטרים והוצב על קרקע של [[פלסטיני]] כהתרסה כנגד [[התנחלות]] [[שילה (יישוב)|שילה]] שהוקמה באותה עת על ידי [[גוש אמונים]].{{הערה|תומרקין, יגאל, "שלום כאן!", '''העולם הזה''', אוגוסט 1978.}} בכך ביקש תומרקין להביע את התנגדותו להריסת כפרים פלסטינים וגירוש יושביהם.
 
באותה שנה הציג תומרקין ב[[מוזיאון ישראל]] תערוכה בשם "חמש וריאציות על נושא האדמה", בה הוצגו פסלים ודגמים העושיםשבהם אף הםנעשה שימוש ב[[חול]] ובאדמה.; במרכז סדרת העבודות עמד הדימוי של גוש אדמה רבועיריבועי הנתון במסגרת פיסולית מודרניסטית. הוצאת האדמה מסביבתה הטבעית הפכה אותה למעין מזבח,{{הערה|שם=רפפורט}} המייצג יחסים מורכבים בין התרבות המודרנית לתרבותלזו מסורתיתהמסורתית, טבעיתהטבעית ושורשיתוהשורשית. [[אדם ברוך]] טעןאמר על קבוצתשקבוצת פסלים אלה כי היא מהווה"הינה סמל לישראליות, בהיותה סינתזה של אדמה וברזל ושל אזכורי [[פולחן]]"{{הערה|ברוך, אדם, "נעורי ורדהל'הורדהלה תומרקין", '''כותרת ראשית''', 29 בפברואר 1984}} בעוד ש[[יונה פישר]] עמד על היחס המורכב של תומרקין אל האובייקטלאובייקט האמנותי באותה עת, וראה ביצירות הללו את"מעבר המעבר מ"פעולה"מפעולה אמנותית-סמלית באתר - ליצירה עצמאית המוצגת בסביבה מוזיאלית".{{הערה|פישר, יונה, '''יגאל תומרקין, חמש ואריאציות על נושא האדמה''', מוזיאון ישראל, ירושלים, 1987, ללא מספרי עמודים.}}
לעומת עבודות אלו, הספר "עצים, אבנים ובדים ברוח", שהוציאשל תומרקין, במ-[[1981]], הציג דימויים רבים מן התרבויות הפולחניות העממיות הפלסטינית, היהודית וה[[בדואים|בדווית]], שהפכו בעבודותיו לסדרה שללסדרת פעולות אמנותיות סביב עצים. הפעולות הפיסוליות שביצע תומרקין עירבו בין המוטיבים העממיים, כגון קשירת בדים צבעוניים לעץ, לבין אלמנטים פיסוליים מודרניים. תומרקין הגדירןהגדיר כניסיוןזאת כ"ניסיון להיות חלק פעיל במכלול: לגעת בנוף, לא לאונסו".{{הערה|תומרקין, יגאל, '''עצים, אבנים ובדים ברוח''', מסדה, 1981.}}בעבודה "הגדרת עץ התולע" ([[1980]]–19811980–1981), לדוגמהלמשל, הציב תומרקין סדרה של חמישה לוחות זכוכית המקיפים עץ [[אלון התולע]] שניצב בשטח קיבוץ [[אילון]], אל מול שרידי היישוב [[איקרית]]. בנוסף מתח כבל מתכת בין העץ לאדמה, שעליו נתלו בדים צבעוניים. סדרת העבודותעבודות זו, הקשורה לעצים המקומיים, טעןלדברי [[יגאל צלמונה]], "מהווה ביטוי לקשר שבין האדם לאדמה".{{הערה|צלמונה, יגאל, '''100 שנות אמנות ישראלית''', מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010, עמ' 354.}}
 
סביבה אמנותית שונה עוצבה על ידי תומרקין באותה עת ב"פסל לטייסים", שכלל [[מסוק]] צבאי שהוצאשיצא משימוש המוקף בגדר עמודי עץ. הפסל מהווה אלמנט מרכזי בגן פסלים שנחנך ב-[[9 בדצמבר]] [[1983]] בבסיס חיל האוויר [[פלמחים (בסיס)|פלמחים]], על שטח של כשישה [[דונם]].{{הערה|בליטנטל, עליס, "תומרקין בין השק"םהשקם למגורים", '''מעריב''', 9 בדצמבר 1982.}}
לעומת עבודות אלו, הספר "עצים, אבנים ובדים ברוח", שהוציא תומרקין ב-[[1981]], הציג דימויים רבים מן התרבויות הפולחניות העממיות הפלסטינית, היהודית וה[[בדואים|בדווית]], שהפכו בעבודותיו לסדרה של פעולות אמנותיות סביב עצים. הפעולות הפיסוליות שביצע תומרקין עירבו בין המוטיבים העממיים, כגון קשירת בדים צבעוניים לעץ, לבין אלמנטים פיסוליים מודרניים. תומרקין הגדירן כניסיון "להיות חלק פעיל במכלול: לגעת בנוף, לא לאונסו".{{הערה|תומרקין, יגאל, '''עצים, אבנים ובדים ברוח''', מסדה, 1981.}}בעבודה "הגדרת עץ התולע" ([[1980]]–1981), לדוגמה, הציב תומרקין סדרה של חמישה לוחות זכוכית המקיפים עץ [[אלון התולע]] שניצב בשטח קיבוץ [[אילון]], אל מול שרידי היישוב [[איקרית]]. בנוסף מתח כבל מתכת בין העץ לאדמה, שעליו נתלו בדים צבעוניים. סדרת העבודות זו, הקשורה לעצים המקומיים, טען [[יגאל צלמונה]], מהווה ביטוי לקשר שבין האדם לאדמה.{{הערה|צלמונה, יגאל, '''100 שנות אמנות ישראלית''', מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010, עמ' 354.}}
 
במהלךבאותה התקופהעת, ובייחוד בשניםבין [[1980]]-[[1979]], יצר תומרקין מספר סדרות גדולות של [[הדפס]]ים, שכללו כבין 5 ל-5–77 הדפסים שונים, ששיקפו את הנושאיםנושאים שהעסיקו אותו החל ממחצית שנות ה-70. עבודות אלו הודפסו בסדנאות כגון כ-[[מרכז ברסטון לגרפיקה]], ובייחוד ב[[סדנת ההדפס ירושלים]]. בין סדרות אלו התצריבים "אדיפוס רקס" (1979-1978), "[[קרב העיוורים והחזירה - להיינריך פון קלייסט]]" (1979), "קולנוע" (1979), "מתיאס גרונוואלד" (1980-1978) וסדרת הדפסי הרשת "עצים וקברים" (1983-1979). העבודות, כמו ההדפס "[[פייטה, פייר פאולו פאזוליני]]", אופיינו בשימוש בשילוב קולאז' בין הדימויים, תוך הדגשת האלמנטים הפיסוליים שבחיבור -פלטות תצריבי.
סביבה אמנותית שונה עוצבה על ידי תומרקין באותה עת ב"פסל לטייסים", שכלל [[מסוק]] צבאי שהוצא משימוש המוקף בגדר עמודי עץ. הפסל מהווה אלמנט מרכזי בגן פסלים שנחנך ב-[[9 בדצמבר]] [[1983]] בבסיס חיל האוויר [[פלמחים (בסיס)|פלמחים]], על שטח של כשישה [[דונם]].{{הערה|בליטנטל, עליס, "תומרקין בין השק"ם למגורים", '''מעריב''', 9 בדצמבר 1982.}}
 
במהלך התקופה, ובייחוד בשנים [[1980]]-[[1979]], יצר תומרקין מספר סדרות גדולות של [[הדפס]]ים, שכללו כ-5–7 הדפסים שונים, ששיקפו את הנושאים שהעסיקו אותו החל ממחצית שנות ה-70. עבודות אלו הודפסו בסדנאות כגון [[מרכז ברסטון לגרפיקה]] ובייחוד ב[[סדנת ההדפס ירושלים]]. בין סדרות אלו התצריבים "אדיפוס רקס" (1979-1978), "[[קרב העיוורים והחזירה - להיינריך פון קלייסט]]" (1979), "קולנוע" (1979), "מתיאס גרונוואלד" (1980-1978) וסדרת הדפסי הרשת "עצים וקברים" (1983-1979). העבודות, כמו ההדפס "[[פייטה, פייר פאולו פאזוליני]]", אופיינו בשימוש בשילוב קולאז' בין הדימויים, תוך הדגשת האלמנטים הפיסוליים שבחיבור פלטות תצריבי.
 
=== 1985–2017: בין השמים הגבוהים של הים התיכון לשמים הנמוכים של אירופה ===