ראובן אבינועם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מצוה=>מצווה |
מ תבנית סופר |
||
שורה 1:
{{סופר
|תמונה=ראובן אבינעם.jpg
[[קובץ:Memorial plaque to the writers Steinman & Avinoam.JPG|250px|ממוזער|שמאל|[[לוחית זיכרון]] ל[[אליעזר שטיינמן]] וראובן אבינועם ברח' [[אחד העם]] 31 ב[[תל אביב]]]]▼
}}
'''ראובן אבינועם''' ('''גְרוֹסְמַן''') ([[י"א באב]] [[תרס"ה]], [[12 באוגוסט]] [[1905]] – [[ט"ו באלול]] [[תשל"ד]], [[2 בספטמבר]] [[1974]]) היה [[מורה]] ו[[מפקח (חינוך)|מפקח]], [[סופר]], [[משורר]], [[מתרגם]] ו[[עורך]] [[ספרות עברית|עברי]].
תרגם ממיטב [[ספרות אנגלית|הספרות האנגלית]], ולאחר נפילת בנו הבכור ערך ספרי זיכרון לחללי צה"ל, בהם מפעל "[[גווילי אש]]", והיה עורך המפעלים הספרותיים במחלקה להנצחת החייל ב[[משרד הביטחון]].
==ביוגרפיה==
▲[[קובץ:Memorial plaque to the writers Steinman & Avinoam.JPG|250px|ממוזער|שמאל|[[לוחית זיכרון]] ל[[אליעזר שטיינמן]] וראובן אבינועם ברח' [[אחד העם]] 31 ב[[תל אביב]]]]
{{להשלים|נושא=ספרות|נושא2=אישים}}
אבינועם נולד בשם ראובן גרוסמן בשנת [[1905]] בעיר [[שיקגו]] שב[[אילינוי]], [[ארצות הברית]], בנם של מרים לבית גֶרנשטיין ו[[אהרן ליב גרוסמן]] (1874–1945), סופר ומורה עברי יליד [[קישינב]], ש[[הגירה לארצות הברית|היגר לארצות הברית]] מ[[האימפריה הרוסית|רוסיה]] ב-[[1904]], לאחר [[פרעות קישינב|הפרעות בעיר]].{{הערה|{{תדהר|1|368|אהרן אריה (ליב) גרוסמן}}.}} אביו ניסה פעמיים [[עלייה לארץ ישראל|לעלות לארץ ישראל]] כדי שבנו יתחנך כאן, ב-[[1909]] וב-[[1912]], אך ניסיונותיו נכשלו מבחינה כלכלית ולכן שב לאמריקה. לאחר שכשלה העלייה בפעם השנייה, עברה המשפחה ל[[ניו יורק]], וביתו היה לבית ועד לסופרים ומורים עברים.
כבר בהיותו בן 10 החל לפרסם סיפורים ושירים בעיתוני ילדים העבריים "אביב" ו"שחרות", והוציא קובץ כתבים קטן, "מפי עולל". בגיל 13 נדפס קובץ נוסף, "אבים", ובו כארבעים שירים וסיפורים מפרי עטו, מהם שפרסם קודם לכן בעיתונים.
בגיל 16 פרסם רשימות בנושאים ספרותיים ב"[[הדאר]]", ומאז המשיך לפרסם שירים, סיפורים, [[מסה (חיבור עיוני)|מסות]] ו[[ביקורת ספרות|ביקורות]].
למד [[ספרות]] ו[[פדגוגיה]] ב[[אוניברסיטת ניו יורק]], ולאחר שסיים תואר ראשון, עסק בהוראה במדרשה העברית "הרצליה", בבית המדרש למורים "תרבות" ועוד. בשנת [[1926]] עלה אביו בפעם השלישית לארץ ישראל, והצליח להתבסס בה.
ב-[[1925]] נישא לחנה שפר, בתו של ר' קלמן נחום שפר, משכיל עברי, והתגורר עמהּ ב[[ברוקלין]]. לזוג נולדו שני ילדים: נעם (באביב [[1927]]) ועדני. כעבור כשנתיים וחצי, בשנת [[1929]], בתקופת [[מאורעות תרפ"ט]], [[העלייה החמישית|עלה גרוסמן לארץ ישראל]] עם אשתו ובנו בעקבות פנייתו של המחנך [[בן-ציון מוסינזון]], מנהל [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]], שהזמינו לבוא לארץ ולהיות מורה לאנגלית ולספרות אנגלית בגימנסיה. הוא שימש כמורה בגימנסיה במשך עשרים שנה.
| |||