שארל השלישי, דוכס בורבון – הבדלי גרסאות

שארל היה בנו של ז'ילבר דוכס מונפסייה וקלרמון (כיום בחבל [[אוברן]] שבצרפת). ב-1496 נפטר אביו וב-1501 נפטר אחיו הבכור לואי השני, מה שהותיר את שארל היורש של כל נחלות המשפחה באוברן. ב-10 במאי 1506 נישא לסוזאן דוכסית בורבון, שבזכותה הפך לדוכס בורבון.

ב-1507 , שארל השלישי דוכס בורבון ליווה את [[לואי השנים עשר]] [[מלכי צרפת|מלך צרפת]] במסעו לגנואהל[[גנואה]] (שבצפון מערב [[איטליה]]), וב-1512 נשלח על ידי המלך להגן על חבל בורגון בפני כוחותיו של [[מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|מקסימיליאן הראשון]] [[קיסר האימפריה הרומית הקדושה]]. ב-1515 נתמנה למפקד העליון של הצבא הצרפתי על ידי [[פרנסואה הראשון]] מלך צרפת. באותה שנה פיקד על חיל החלוץ בקרב מאריניאנו (בצפון איטליה) נגד כוחות האימפריה הרומית הקדושה, ונתמנה למושל העיר [[מילאנו]]. הגן על מילאנו בפני כוחות האימפריה אך ב-1518 נקרא לשוב לצרפת.

ב-1521 נפטרה אשתו של שארל השלישי והורישה לו את כל נחלות בית בורבון, מה שגרם לסכסוך בינו לבין המלך פרנסואה הראשון שדרש נחלות אלה לעצמו בזכות אמו. בעקבות סכסוך זה, כרת שארל השלישי הסכם סודי עם [[קרל החמישי קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] ועם [[הנרי השמיני]] מלך אנגליה, שתכננו פלישה לצרפת. ההסכם נתגלה קודם זמנו ושארל השלישי נמלט לחצרו של קרל החמישי ונתמנה לסגן מפקד של צבא האימפריה באיטליה. ב-1525 לחם נגד הצרפתים בקרב פאביה (בצפון איטליה) שבו נפל המלך פרנסואה הראשון בשבי כוחות האימפריה ונלקח כאסיר ל[[מדריד]].