שארל השלישי, דוכס בורבון

שארל השלישי, דוכס בורבון (17 בפברואר 14906 במאי 1527) היה איש צבא צרפתי.

שארל השלישי, דוכס בורבון
Charles III de Bourbon
לידה 17 בפברואר 1490
מונפנסייה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 6 במאי 1527 (בגיל 37)
רומא, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה גאטה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג סוזאן, דוכסית בורבון (1505–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

שארל היה בנו של ז'ילבר, רוזן מונפנסייה וקלרמון (כיום בחבל אוברן שבצרפת). ב-1496 נפטר אביו וב-1501 נפטר אחיו הבכור לואי השני, מה שהותיר את שארל היורש של כל נחלות המשפחה באוברן. ב-10 במאי 1506 נישא לסוזאן, דוכסית בורבון, והפך בזכותה לדוכס בורבון.

ב-1507 ליווה שארל השלישי דוכס בורבון את לואי השנים עשר מלך צרפת במסעו לג'נובה (שבצפון מערב איטליה), וב-1512 נשלח על ידי המלך להגן על חבל בורגון בפני כוחותיו של מקסימיליאן הראשון קיסר האימפריה הרומית הקדושה. ב-1515 נתמנה למפקד העליון של הצבא הצרפתי על ידי פרנסואה הראשון מלך צרפת. באותה שנה פיקד על חיל החלוץ בקרב מאריניאנוצפון איטליה) נגד כוחות האימפריה הרומית הקדושה, ונתמנה למושל העיר מילאנו. שארל הגן על מילאנו בפני כוחות האימפריה אך ב-1518 נקרא לשוב לצרפת.

ב-1521 נפטרה אשתו והורישה לו את כל נחלות בית בורבון, מה שגרם לסכסוך בינו לבין המלך פרנסואה הראשון שדרש נחלות אלה לעצמו בזכות אמו. בעקבות סכסוך זה, כרת שארל הסכם סודי עם קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ועם הנרי השמיני מלך אנגליה, שתכננו פלישה לצרפת. ההסכם התגלה קודם זמנו ושארל השלישי נמלט לחצרו של קרל החמישי והתמנה לסגן מפקד צבא האימפריה באיטליה. ב-1525 לחם נגד הצרפתים בקרב פאביה (בצפון איטליה) שבו נפל המלך פרנסואה הראשון בשבי כוחות האימפריה ונלקח כאסיר למדריד.

ב-1527 פיקד על צבא שכירים ספרדי-גרמני שנשלח על ידי קרל החמישי כנגד האפיפיור קלמנס השביעי, שנתמך על ידי הצרפתים. קרל החמישי לא דאג לשלם את משכורות החיילים, שפתחו בשוד ובביזה במדינת האפיפיור (בצפון ובמרכז איטליה) כדי לפצות את עצמם. ב-6 במאי 1527 הגיע שארל השלישי עם חייליו לרומא וכבש את העיר, אך באותו יום נהרג בידי הצורף והפסל האיטלקי בנוונוטו צ'ליני, שהיה בן חסותו של האפיפיור קלמנס השביעי. לאחר מותו, בזזו חייליו את העיר (ביזת רומא).

אחרי מות שארל השלישי, אוחדו כל נחלותיו עם אלה של הכתר הצרפתי.

קישורים חיצוניים

עריכה