מלחמות הרדה – הבדלי גרסאות

לאחר מותו של מחמד קמו בין שבטי האזור שתי צורות התנגדות עיקריות לשלטון האסלאם. האחת התחרתה על השלטון [[מדינה|במדינה]] ואף הציעה חלופה דתית לאסלאם. מנהיגיהם הוצגו כנביאים ומנהיגים פוליטיים והיוו תחליף ממשי למוחמד. ביניהם היו שבטי [[בנו-אסד]] ו[[בנו-חניפה]] שהונהגו על ידי [[נביא שקר|נביאים]] מתחרים מעין אלה. הקבוצה השנייה של המתנגדים הנהיגה, בחלק מהמקרים, מרידות במס על ידי שבטים אשר נכנסו זה מכבר תחת שלטון האסלאם. בחלק אחר מהמקרים קבוצה זו פתחה [[מרד|במרידות]] [[אלימות]]. שבטים מסוימים מקבוצה זו היו ביחסי ידידות עם השלטון האסלאמי ושבטים אחרים ניסו למנוע התרחבות נוספת של שלטון זה. שבטים אלו לא דחו את האסלאם או ניסו להציע לו חלופות, אלא פשוט התנגדו להרחבת השלטון. שתי תנועות מרידה אלו כונו בפי המוסלמים "הרדה", הכופרים  או הדוחים (את האסלאם).{{הערה|Fred McGrew Donner, ''The early Islamic conquests'' p. 85}}