אברהם ישכר אנגלרד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטרים ריקים בתבניות שחוסמים שאיבה אוטומטית מוויקינתונים (תג)
עליה => עלייה
שורה 27:
| סיום כהונה =
| הקודם בתפקיד = רבי [[שמואל שלמה ליינר]].
| הבא בתפקיד = רבי שלמה יוסף אנגלרד
}}
| חתימה =
שורה 43:
רבי אברהם ישכר שרד את השואה ונותר בין הצאצאים היחידים לשושלת ראדזין. לאחר השואה חזר לעירו של אביו וכיהן ב[[רבנות]] בסוסנובצה במשך כמה שנים. בשנים אלו דאג לאוכל וללינה עבור אלפי [[פליט]]ים. בתחילת 1946 פנה [[שלמה זלמן שרגאי]] אל הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] בבקשה להעניק לו [[סרטיפיקט]], אולם הרב אנגלרד לא עלה אז לישראל{{הערה|שלמה זלמן שרגאי, '''איגרות''', הוצאת מורשת, תשמ"ט, עמ' 313}}.
 
לאחר מספר שנים עבר האדמו"ר לשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]], ובית מדרשו נודע כבית מדרשו של הרב מסוסנובצא. בלחץ חסידי ראדזין [[עליהעלייה|עלה]] לישראל והוכתר לאדמו"ר מראדזין ב[[כ"ט באייר]] [[ה'תשי"ג]], בהיכל שלמה ב[[תל אביב]]. בראשית כהונתו קבע את מקום מושבו בשכונת [[בית וגן]] בירושלים. לימים חזר לקהילתו בקראון הייטס. בסוף שנת תשל"א עלה שוב לארץ והתגורר במרכז החסידות החדש שנבנה ברחוב הרב אהרונסון בבני ברק. בבניין ישנם בתי מדרש, כוללים, מכון להוצאת ספרי איזביצא-ראדזין ומרכז לצביעת התכלת.
 
בירושלים הקים את ישיבת סוד ישרים ובבני ברק את ישיבת עטרת שלמה וישיבת תפארת יוסף. תחת נשיאותו נוסדו [[שטיבל]]ך של חסידי ראדזין ב[[ירושלים]], [[בני ברק]], [[חיפה]], [[חולון]], [[נתניה]] ו[[פתח תקווה]]. ב[[תל אביב]] יסד עוד שני שטיבלך, בנוסף על השטיבל שנוסד לפני השואה. בחלק מהשטיבלך נפתחו כוללים.
שורה 58:
 
{{מיון רגיל:אנגלרד, אברהם ישכר}}
 
[[קטגוריה:אדמו"רי איז'ביצה-ראדזין]]
[[קטגוריה:יהודים בשואה: פולין]]
שורה 69 ⟵ 68:
[[קטגוריה:בית וגן: רבנים]]
[[קטגוריה:עולים לאחר קום המדינה]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2005]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר המנוחות]]