מלך עליון אל דר במרום – הבדלי גרסאות

| כותרת = עבדמלך תחתוןעליון{{הערה|ישנם חילופי גרסאות בנוסח הפיוט (ראו במהדורת גולדשמידט), הנוסח כאן הוא המקובל כיום במחזורי [[נוסח אשכנז]]. מלבד חילופים שגרתיים, הושמטו בנוסח זה כל מחרוזות 'עשירמלך אמידאביון', מלבד הראשונה והאחרונה שהוצבו בסוף הפיוט ולאחריהן נוספה המילה 'אבל'.}}

'''עבדמלך תחתוןעליון אל דר בשאולבמרום'''{{הערה|במקורות אחדים מופיע שם הפיוט כ"עבדמלך תחתוןעליון אל דר שאולמרום", לפי גרסה אחרת לשורה הפותחת.}} הוא [[פיוט]] ל[[ראש השנה]], שנכתב בידי רבי [[אלעזר בירבי קליר]] כ"[[רהיט (פיוט)|רהיט]]" ל[[קדושתא]] לראש השנה. הפיוט נאמר ב[[נוסח אשכנז]] בתוך הקדושתא "אופד מאז", ב[[חזרת הש"ץ]] של [[תפילת מוסף]] ביום הראשון של [[ראש השנה]].

מטרת הפיוט, בנוסחו המקורי, היא לשבח את מלכות ה', ולהנגיד אותה למלכותו השפלה של עבדמלך אנושי בשר ודם.

הפיוט מסודר כמחרוזת הנפתחת במילים "עבדמלך תחתוןעליון", ובה שלושה ביטויים לגדולת ה' הפותחים באותה אות, וכנגדה מחרוזת הנפתחת במילים 'עשירמלך אמידאביון', ובה שלושה ביטויים לשפלותו של עבדמלך בשר ודם, הפותחים באות העוקבת לפי סדר הא"ב, וכך לסירוגין מחרוזת העוסקת בעבדבמלך התחתוןהעליון ומחרוזת שעניינה עשירמלך אמידאביון. מחרוזות העבדהמלך התחתוןהעליון מסתיימות במילים "לעדי עד ימלוך", וכנגדן אלו המתארות את העבדהמלך האביון נחתמות ב[[שאלה רטורית|שאלה הרטורית]] "עד מתי ימלוך".

בפיוט נמצאים שיבוצים רבים מ[[ספר איוב]] מפני שבאיוב משוחח האדם המיוסר, שהיה בעבר בעל נכסים ומעמד איתן, (מתואר בפיוט ככעבדככמלך בשר ודם), עם חבריו, באים לביטוי קיומו המוחשהרעוע של בן תמותה, מול חולשתועוצמתו של האל, עבדמלך תחתוןעליון.

כאמור, הנוסח המקורי של הפיוט כלל מחרוזות המשבחות את העבדהמלך התחתוןהעליון, וכנגדן מחרוזות המשפילות את העבדהמלך האביון, לסרוגין. אולם, במרוצת הדורות הושמטו רוב בתי "עשירמלך אמידאביון", אולי בעטיה של ה[[צנזורה על ספרים עבריים]], שהתנגדה לעיסוק בגנותו של העבדהמלך האנושי. בדפוסים, שרדו השמטה זו רק שתי מחרוזות, שהוצבו שתיהן לפני המחרוזת האחרונה של "עבדמלך תחתוןעליון", ולאחריהן נוספה המילה "אבל", כדי להגביר את הניגוד. בנוסף: מסיבות שונות הקשורות לצורת האמירה של הפיוט על ידי החזן והקהל לסירוגין, נקטע הפיוט כך שראש הבתים נצמד לתחילתם, וכך בקהילות רבות שרים "לעדי עד ימלוך עבדמלך תחתוןעליון. גיבור להקים, גוזר ומקים, גולה עמוקים, לעדי עד ימלוך עבדמלך תחתוןעליון" וכך בשאר הבתים.{{הערה|{{אוצר החכמה|עיתון המבשר|המוסף התורני|192648|ירושלים תשע"ד|עמוד=13}}}}

לפי המנהג האשכנזי המאוחר, נהוג לפתוח את [[ארון קודש|ארון הקודש]] בשעת אמירת הפיוט פתוח,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/judaism/62031/|הכותב=שלום רוזנברג|כותרת=דמות, צלם ועבדומלך תחתוןעליון|אתר=מקור ראשון|תאריך=א׳ באב ה׳תשע״ח 13/07/2018}}}} אך לסגור אותו כאשר אומרים את החלק המדבר על "עשירמלך אמידאביון".

כמו רהיטים נוספים לראש השנה שנכתבו בידי רבי אלעזר בירבי קליר, גם הרהיט "עבדמלך תחתוןעליון אל דר בשאולבמרום" הפך מופת לחיקוי לפייטנים רבים אחריו, שחיברו גם הם פיוטים דומים לראש השנה. בקדושתא אנונימית לראש השנה שחל בשבת נכלל פיוט מקביל הפותח "עבדמלך תחתוןעליון איום שוכן עד". גם רבי [[שמעון בן יצחק]], כלל בקדושתא שלו לראש השנה "אמרתך צרופה" (נהוגה באשכנז בשחרית של היום השני) פיוט הפותח "עבדמלך תחתוןעליון אמיץ המנושא", שכתוב במבנה זהה כמעט לזה של הקליר.{{הערה|{{HebrewBooks|[[דניאל גולדשמידט]]|מחזור לראש השנה|21790|ירושלים תש"ל, עמ' 105–109|עמוד=166}}.}} גם רבי [[בנימן בן שמואל]] ופייטנים נוספים כתבו פיוטים דומים.{{הערה|ארבעה פיוטים כאלה, שמופיעים בכתבי יד כ[[נוסח צרפת|מנהג צרפת]], נדפסו אצל {{HebrewBooks|גולדשמידט|מחזור לראש השנה|21790|עמ' 194–199|עמוד=255}}.}}

* עבדמלך תחתוןעליון, בתוך {{היברובוקס|דניאל גודלשמידט|מחזור לראש השנה על פי מנהגי אשכנז|21790|ירושלים תש"ל, עמ' 167|עמוד=228}}

* [http://old.piyut.org.il/tradition/2552.html?currPerformance=3303 עבדמלך תחתוןעליון אל דר בשאולבמרום], באתר [[הזמנה לפיוט]].

* [https://web.nli.org.il/sites/nlis/he/song/pages/song.aspx?songid=788#3,138,2545,283 עבדמלך תחתוןעליון אל דר בשאולבמרום], באתר הפיוט והתפילה.