מלכויות זכרונות ושופרות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לענ"ד כל הפירוט כאן מוגזם, אבל בוודאי שאין צורך בכותרות נפרדות
מ ←‏מבנה הברכות וסדרן: קישורים פנימיים
שורה 6:
 
== מבנה הברכות וסדרן ==
בעוד [[תפילת שבע]] רגילה, הנאמרת ב[[שבת]]ות וכל שאר ה[[חגי ישראל|חגים]] (ולהלכה אף בראש השנה, מלבד תפילת מוסף) כוללת באמצעה, בין שש הברכות הקבועות, רק את [[ברכת [[קדושת היום]], בראש השנה יש לשלב בתוך מבנה זה את שלוש הברכות המיוחדות מלכויות, זכרונות ושופרות. ישנה מחלוקת בין ה[[תנאים]] כיצד לבצע שילוב זה. לדעת [[רבי עקיבא]], משולבות יחד ברכת המלכויות וברכת קדושת היום והן נאמרות יחדיו כברכה רביעית, לדעת [[רבי יוחנן בן נורי]] נאמרת ברכת מלכויות בתוך [[ברכת קדושת השם]] (הברכה השלישית),{{הערה|קיימת השערה שקטעי [[ברכת קדושת השם#עשרת ימי תשובה|ובכן תן פחדך]] שנהוג [[תפילות ראש השנה#ההוספות והשינויים בתפילת שמונה עשרה|להוסיף]] ב[[ברכת קדושת השם]] ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכיפורים]] (ולחלק מהמנהגים בכל [[עשרת ימי תשובה]]), הן שריד לנוסח ברכת המלכויות לשיטת רבי יוחנן בן נורי, שהשתלב בברכת קדושת השם.}} וברכת קדושת היום נאמרת כברכה עצמאית בדומה לשאר החגים, ולדעת [[רבן שמעון בן גמליאל]] משולבות ברכת קדושת היום וברכת זכרונות.{{הערה|{{משנה|ראש השנה|ד|ה}} ו{{בבלי|ראש השנה|לב|א}}.}} מבנה משולב זה יוצר [[תפילת תשע]].
 
לדעת חוקרים אחדים, בשלב מוקדם היו רק ברכות זכרונות ושופרות, ואילו ברכת מלכויות נוספה מאוחר יותר. הוא מבסס טענתו זאת על כך שבתעניות מופיעות זכרונות ושופרות ללא מלכויות, על מחלוקת [[רבי עקיבא]] ו[[רבי יוחנן בן נורי]] היכן למקם את ברכת המלכויות במסגרת המספרית של תשע ברכות שנזכרת מוקדם יותר, ועל העובדה כי המקור בתורה לאמירת זכרונות ושופרות ברור יותר מאשר המקור לאמירת מלכויות.{{הערה|כך דעתם של [[לואיס פינקלשטיין]] וחוקרים נוספים, במחקרים המצוטטים אצל [[יוסף היינימן]], "סדרי־הברכות הקדומים לראש השנה ולתעניות", '''[[תרביץ]]''' מה [ג–ד] (ניסן תשל"ו), עמ' 258–260. גם היינימן עצמו סבר כך בתחילה, כפי שכתב במאמרו {{HebrewBooks||"מלכויות, זכרונות ושופרות"|33657|'''מעיינות''' ט, ימים נוראים ב', בעריכת חיים חמיאל, ירושלים: תשכ"ח, עמ' 547|עמוד=214}}.}} מאידך, חוקרים אחרים נוקטים עמדה הפוכה, ולדעתם ברכת מלכויות היא חלק מהמבנה המקורי של הברכות, שכלל שלוש ברכות כנגד שלוש תקיעות השופר המחויבות בראש השנה.{{הערה|[[אברהם ביכלר]], כמצוטט אצל היינימן, "סדרי הברכות", שם; וכן היינימן עצמו, שחזר בו ממה שכתב במאמר הראשון.}} ישנם חוקרים הסבורים אף שבמקור נאמרה שלישיית ברכות זו במנותק מתפילת העמידה, שלא הייתה חובה גמורה בתקופות קדומות, ורק לאחר קביעת תפילת העמידה כחובה הוחלט לשבץ בתוכה את השלשה הקדומה, ושיבוץ זה הוא שהוביל למחלוקות דלעיל.{{הערה|היינימן, "סדרי הברכות".}}