אשמנו מכל עם – הבדלי גרסאות

{{טורים|תוכן={{שירה|'''אָ'''שַׁמְנוּ מִכָּל עָם.{{הערה|הפירוש הפשוט הוא על פי הנאמר ב{{תנך|יחזקאל|ה|ז}}: "וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם לֹא עֲשִׂיתֶם", וכמו שאמרו ב{{בבלי|סנהדרין|לט|ב}}: "כמתוקנין שבהם לא עשיתם כמקולקלין שבהם עשיתם". בספר מקראי קודש (הרב [[משה הררי]]) לראש השנה (פרק א הערה כג) כתב להקשות על נוסח זה, שאין לקטרג על הדור והרי ריקנים שבישראל מלאים מצוות כ[[רימון מצוי|רימון]] (על פי {{בבלי|סנהדרין|לז|א|ללא=שם}}). וכתב שני תירוצים לדבר: לפי הרב [[אביגדר נבנצל]] הפירוש הוא 'נעשינו שממה' וכמו בפסוק "תאשם שומרון" ({{תנך|הושע|יד|א}}), ולפי דברי חכם אחד הפירוש הוא שמה שאשמנו הוא משום שלמדנו ממעש כל עם ונדבקנו בשלילה מאומות העולם, וכמו שמובא ב[[ספר הכוזרי]] ([[S:https://he.wikisource.org/wiki/ספר_הכוזרי_מאמר_שני_(אבן_תיבון)#לה|מאמר שני לה ואילך]]). כעין ההסבר השני כתב הרב [[אברהם דוד מבוטשאטש]] בספרו "אשל אברהם" (סימן סח): "ומה שאומרים אשמנו מכל עם יש לומר שעל ידי העירבוביא בין כל אומות העולם על ידי גודל הגלות על ידי זה נמשך אשמה רבה". והרב [[נתן גשטטנר]] כתב [https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1631828940681&pagenum=24&book=631559 בספרו על חומש במדבר] שאצל אומות העולם הדורות הרשעים שבדורות האחרונים אינם נופלים מאלה שבדורות הראשונים, ואילו אצל ישראל הדורות הראשונים היו טובים יותר.}}