שער טיטוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1-\2\3 ב\4\5 |
מ ←תבליטים: לאחר תחקיר קטן, נראה כי מוסכם שאלו בלבד הכלים שמופעים בתבליט |
||
שורה 11:
|מפה={{מממו|רומא}}
}}
'''שער טיטוס''' (ב[[לטינית]]: '''Arcus Titi''') הממוקם ב[[פורום רומאנום]] שב[[רומא]] הוא [[שער ניצחון]] שהקדיש הקיסר [[דומיטיאנוס]] לאחיו [[טיטוס]] בשנת [[82]] לספירה, כשתים עשרה שנים לאחר הניצחון על ה[[יהודים]] ב[[המרד הגדול|מרד הגדול]], שהסתיים בשנת [[70]] לספירה. [[שער טיטוס (קירקוס מקסימוס)|שער ניצחון נוסף]] הוקם על ידי טיטוס עצמו שנה אחת קודם לכן ב[[קירקוס מקסימוס]] שברומא.
בחלקו הפנימי של השער בפורום רומאנום תבליט מפורסם המתאר את תהלוכת השלל והביזה מ[[ירושלים]] בחורף שנת 71.{{הערה|י. נ. שמחוני, '''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים''', הערות ובאורים לספר שביעי, פרק חמישי, פסקה ה, עמ' 511}} השער עומד על תילו קרוב ל-2,000 שנה וניתן להבחין היטב בהתפוררות [[אבן גיר|אבן הגיר]] ממנה הוא בנוי. השער והאזור העתיק ברומא זכו לשיקום ותחזוקה נאותה רק מימי שלטון [[בניטו מוסוליני|מוסוליני]] ב-[[1936]], במטרה להחזיר לתודעת האיטלקים את תפארת [[האימפריה הרומית]]. ==הכתובות על השער==
שורה 28 ⟵ 30:
[[קובץ:Rom, Titusbogen, Triumphzug 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תבליט המתאר את ה[[טריומף (מצעד ניצחון)]]]]
[[קובץ:Arch of Titus Menorah 22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העתק התבליט (המשוחזר) המוצב במוזיאון [[בית התפוצות]]]]
אחד התבליטים מתאר את ה[[טריומף (מצעד ניצחון)]] בו נראים [[לגיונר]]ים רומיים נושאים
בניגוד לתפיסה העממית לפיה האנשים הנראים בתבליט הם שבויים יהודיים, מתוארים שם דווקא חיילים רומיים האוחזים בשלל, כפי שניתן לראות מזרי הדפנה ונסי הניצחון שלהם.{{הערה|ראו לדוגמה: History of Art, Abrams, 1974. עמ' 190; Art through the Ages: The Western Perspective, עמ' 82; [[גרשון בר-כוכבא]], אהרן הורביץ ו[[אייל מירון]] (עריכה מדעית), '''מקדש בלהבות''', [[הוצאת קורן ירושלים#ספרי מגיד|ספרי מגיד, הוצאת קורן]], ירושלים, 2014. מסת"ב: 978-965-526-179-0, עמ' 105}}▼
* [[שולחן הפנים|שולחן לחם הפנים]] - שימש להנחת לחמים, שהיו מתחלפים מדי שבת. על השולחן היו מונחים בזכים עם לבונה, בתחריט נשתייר אחד מהבזיכים (בצד שמאל).
* [[חצוצרות הכסף]] - ששימשו לתקיעת הכהנים בחגים ובזמני מלחמה. בתחריט החצוצרות מונחות באלכסון ביחד עם שולחן הפנים.
▲בניגוד לתפיסה העממית לפיה האנשים הנראים בתבליט הם שבויים יהודיים, מתוארים שם דווקא חיילים רומיים האוחזים בשלל, כפי שניתן לראות מזרי הדפנה ונסי הניצחון שלהם.{{הערה|ראו לדוגמה: History of Art, Abrams, 1974. עמ' 190; Art through the Ages: The Western Perspective, עמ' 82; [[גרשון בר-כוכבא]], אהרן הורביץ ו[[אייל מירון]] (עריכה מדעית), '''מקדש בלהבות''', [[הוצאת קורן ירושלים#ספרי מגיד|ספרי מגיד, הוצאת קורן]], ירושלים, 2014. מסת"ב: 978-965-526-179-0, עמ' 105}}
▲יש המבחינים כי על גבי התבליט מופיעה גם [[המגרפה (בית המקדש)|המגרפה]], [[מוזיקולוגיה|כלי נגינה ארכאי]], שאינו מוכר לנו. מנורת שבעת הקנים המופיעה על שער טיטוס{{הערה|{{ישראל היום|אריאל בולשטיין|הרגשה של המשכיות|572869|20 יולי 2018}}}}היא הדגם המופיע גם ב[[סמל מדינת ישראל]]. בתחתית המנורה מופיע בסיס שחקוקות בו דמויות מיתולוגיות, חיות או מפלצות, מוטיב הנוגד את [[איסור עשיית פסל]] שידוע שנשמר אז; התאוריה הרווחת במחקר המסבירה את הימצאותם היא שמדובר בכן שנוצר על ידי הרומאים לצורך נשיאה נוחה של המנורה.{{הערה|Rāḥēl Ḥa̱klîlî, The Menorah, the Ancient Seven-armed Candelabrum: Origin, Form, and Significance, BRILL, 2001. עמ' 48-49|כיוון=שמאל}}
בצדו הימני נראה שער ניצחון
ב[[ספנדרל]]ים (המשולשים שנוצרים בין הקשת ובין הקורה), מופיעה אלת הניצחון היוונית [[ניקה]], עם אבוקה להכתרת המנצחים. על כותרות העמודים שלצדי הקשת מופיע מוטיב חוזר באמנות הרומית - כותרות צמחייה וקישוטי עלים.
|