שער טיטוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1-\2\3 ב\4\5
מ ←‏תבליטים: לאחר תחקיר קטן, נראה כי מוסכם שאלו בלבד הכלים שמופעים בתבליט
שורה 11:
|מפה={{מממו|רומא}}
}}
'''שער טיטוס''' (ב[[לטינית]]: '''Arcus Titi''') הממוקם ב[[פורום רומאנום]] שב[[רומא]] הוא [[שער ניצחון]] שהקדיש הקיסר [[דומיטיאנוס]] לאחיו [[טיטוס]] בשנת [[82]] לספירה, כשתים עשרה שנים לאחר הניצחון על ה[[יהודים]] ב[[המרד הגדול|מרד הגדול]], שהסתיים בשנת [[70]] לספירה. [[שער טיטוס (קירקוס מקסימוס)|שער ניצחון נוסף]] הוקם על ידי טיטוס עצמו שנה אחת קודם לכן ב[[קירקוס מקסימוס]] שברומא.

בחלקו הפנימי של השער בפורום רומאנום תבליט מפורסם המתאר את תהלוכת השלל והביזה מ[[ירושלים]] בחורף שנת 71.{{הערה|י. נ. שמחוני, '''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים''', הערות ובאורים לספר שביעי, פרק חמישי, פסקה ה, עמ' 511}} השער עומד על תילו קרוב ל-2,000 שנה וניתן להבחין היטב בהתפוררות [[אבן גיר|אבן הגיר]] ממנה הוא בנוי. השער והאזור העתיק ברומא זכו לשיקום ותחזוקה נאותה רק מימי שלטון [[בניטו מוסוליני|מוסוליני]] ב-[[1936]], במטרה להחזיר לתודעת האיטלקים את תפארת [[האימפריה הרומית]].
 
==הכתובות על השער==
שורה 28 ⟵ 30:
[[קובץ:Rom, Titusbogen, Triumphzug 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תבליט המתאר את ה[[טריומף (מצעד ניצחון)]]]]
[[קובץ:Arch of Titus Menorah 22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העתק התבליט (המשוחזר) המוצב במוזיאון [[בית התפוצות]]]]
אחד התבליטים מתאר את ה[[טריומף (מצעד ניצחון)]] בו נראים [[לגיונר]]ים רומיים נושאים כליםשלושה מכלי [[בית המקדש]]. נראים [[מנורת המקדש]], [[מזבח הזהב]] (המזבח הפנימי), [[חצוצרות הכסף]] ו[[מחתה|מחתות]] לאיסוף האפר לאחר הקרבת הקורבנות.:
 
יש* המבחינים[[המנורה]] כי- עלדגם גבימנורה התבליטזו, מופיעההיא גםהדגם [[המגרפההמופיע (בית המקדש)|המגרפה]],גם ב[[מוזיקולוגיה|כליסמל נגינהמדינת ארכאיישראל]], שאינו מוכר לנו. מנורת שבעת הקנים המופיעה על שער טיטוס{{הערה|{{ישראל היום|אריאל בולשטיין|הרגשה של המשכיות|572869|20 יולי 2018}}}}היא הדגם המופיע גם ב[[סמל מדינת ישראל]]. בתחתית המנורה מופיע בסיס שחקוקות בו דמויות מיתולוגיות, חיות או מפלצות, מוטיב הנוגד את [[איסור עשיית פסל]] שידוע שנשמר אז; התאוריה הרווחת במחקר המסבירה את הימצאותם היא שמדובר בכן שנוצר על ידי הרומאים לצורך נשיאה נוחה של המנורה.{{הערה|Rāḥēl Ḥa̱klîlî, The Menorah, the Ancient Seven-armed Candelabrum: Origin, Form, and Significance, BRILL, 2001. עמ' 48-49|כיוון=שמאל}}
בניגוד לתפיסה העממית לפיה האנשים הנראים בתבליט הם שבויים יהודיים, מתוארים שם דווקא חיילים רומיים האוחזים בשלל, כפי שניתן לראות מזרי הדפנה ונסי הניצחון שלהם.{{הערה|ראו לדוגמה: History of Art, Abrams, 1974. עמ' 190; Art through the Ages: The Western Perspective, עמ' 82; [[גרשון בר-כוכבא]], אהרן הורביץ ו[[אייל מירון]] (עריכה מדעית), '''מקדש בלהבות''', [[הוצאת קורן ירושלים#ספרי מגיד|ספרי מגיד, הוצאת קורן]], ירושלים, 2014. מסת"ב: 978-965-526-179-0, עמ' 105}}
* [[שולחן הפנים|שולחן לחם הפנים]] - שימש להנחת לחמים, שהיו מתחלפים מדי שבת. על השולחן היו מונחים בזכים עם לבונה, בתחריט נשתייר אחד מהבזיכים (בצד שמאל).
* [[חצוצרות הכסף]] - ששימשו לתקיעת הכהנים בחגים ובזמני מלחמה. בתחריט החצוצרות מונחות באלכסון ביחד עם שולחן הפנים.
 
בניגוד לתפיסה העממית לפיה האנשים הנראים בתבליט הם שבויים יהודיים, מתוארים שם דווקא חיילים רומיים האוחזים בשלל, כפי שניתן לראות מזרי הדפנה ונסי הניצחון שלהם.{{הערה|ראו לדוגמה: History of Art, Abrams, 1974. עמ' 190; Art through the Ages: The Western Perspective, עמ' 82; [[גרשון בר-כוכבא]], אהרן הורביץ ו[[אייל מירון]] (עריכה מדעית), '''מקדש בלהבות''', [[הוצאת קורן ירושלים#ספרי מגיד|ספרי מגיד, הוצאת קורן]], ירושלים, 2014. מסת"ב: 978-965-526-179-0, עמ' 105}}
יש המבחינים כי על גבי התבליט מופיעה גם [[המגרפה (בית המקדש)|המגרפה]], [[מוזיקולוגיה|כלי נגינה ארכאי]], שאינו מוכר לנו. מנורת שבעת הקנים המופיעה על שער טיטוס{{הערה|{{ישראל היום|אריאל בולשטיין|הרגשה של המשכיות|572869|20 יולי 2018}}}}היא הדגם המופיע גם ב[[סמל מדינת ישראל]]. בתחתית המנורה מופיע בסיס שחקוקות בו דמויות מיתולוגיות, חיות או מפלצות, מוטיב הנוגד את [[איסור עשיית פסל]] שידוע שנשמר אז; התאוריה הרווחת במחקר המסבירה את הימצאותם היא שמדובר בכן שנוצר על ידי הרומאים לצורך נשיאה נוחה של המנורה.{{הערה|Rāḥēl Ḥa̱klîlî, The Menorah, the Ancient Seven-armed Candelabrum: Origin, Form, and Significance, BRILL, 2001. עמ' 48-49|כיוון=שמאל}}
 
בצדו הימני נראה שער ניצחון גדולהגדול אך במעט מן האנשים, אף על פי שבמציאות שערי ניצחון היו גדולי ממדים. ההסבר לכך הוא שהרומאים האמינו כי האדם הוא פאר היצירה והמוטיב החשוב ביותר בכל יצירה בה הוא מופיע.
 
ב[[ספנדרל]]ים (המשולשים שנוצרים בין הקשת ובין הקורה), מופיעה אלת הניצחון היוונית [[ניקה]], עם אבוקה להכתרת המנצחים. על כותרות העמודים שלצדי הקשת מופיע מוטיב חוזר באמנות הרומית - כותרות צמחייה וקישוטי עלים.