דוד היינץ גומבל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קו מפריד בטווח מספרים, סידור קטגוריות |
|||
שורה 12:
==ביוגרפיה==
גומבל נולד בשם דטלף היינץ גומבל (Detlev Heinz Gumbel) ב[[זינסהיים]] שב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]], למשפחה חילונית שעסקה בייצור כלי מתכת וכסף ותמכה בתיעוש תעשייתי באזור. בשנת [[1918]] עברה המשפחה ל[[היילברון]], שם עבד גומבל כ[[שוליה]] במפעל "ברוקמן ובניו", והתמחה כחרט פלדה. בסוף [[שנות ה-20 של המאה ה-20]] למד [[צורפות]] ב[[בית ספר לאמנות ואומנות]] (Kunstgewerbeschule) ב[[שרלוטנבורג]] שב[[ברלין]]. לאחר סיום לימודיו עבד בסדנאות ב[[דיסלדורף]] וב[[סטוקהולם]] ובמפעל המשפחתי בהיילברון. שם, עיצב כלי כסף בעיצוב מודרניסטי ובעבודת יד. באותה עת יצר גם תשמישי קדושה יהודיים כגון [[חנוכיה|חנוכיות]] או [[פמוט]]ות. יצירותיו עשו שימוש ב[[כסף (
בשנת [[1936]] [[העלייה החמישית|עלה גומבל לארץ ישראל]] והצטרף ל"[[בצלאל החדש]]" כמורה וכמנהל המחלקה למתכת לצד [[לודוויג יהודה וולפרט]]. לאחר עלייתו החל לשלב בעבודותיו [[טיפוגרפיה]], כנראה בהשפעת וולפרט. למרות גישתו המודרניסטית בעיצוב, המשיך גומבל ללמד ולייצר במסורות ייצור ידניות כגון ריקוע (מקשה). בראשית [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] פתח סדנה עצמאית ובה יצר עבודות מתכת וכלי יודאיקה בטכניקות אלו. בשנת [[1955]] פרש מעבודתו בבצלאל. דויד היינץ גומבל השאיר בצוואתו את המשכיות מפעלו לתלמידתו, מורה בבצלאל, האומנית [[מלכה כוכבי]].
| |||