בירגרברויקלר – הבדלי גרסאות

מרתף הבירה נהרס בשנת [[1979]],<ref>{{הערה|שם=after|After the Battle: It Happened Here: http://www.mythoselser.de/texts/afterthebattle.pdf</ref>}} ומתחם התרבות ובאופרה גאשטייג נבנה באתר.

by Aaron Rzeznik {{Cite web|url=http://www.asla.org/ppn/Article.aspx?id=30594|title=Archived copy|accessdate=2014-02-26|archiveurl=https://web.archive.org/web/20111221063724/http://asla.org/ppn/Article.aspx?id=30594|archivedate=2011-12-21}}</ref> במאה ה-20, במרתף הבירה היו גם מרתף וגם [[גן בירה]], כמו גם אולם גדול לפעילויות מקורות.<ref>After the Battle: It Happened Here: http://www.mythoselser.de/texts/afterthebattle.pdf</ref>{{הערה|שם=after}}

האולם המלבני הגדול יכול היה להכיל עד 3,000 איש, אם כי פחות מכך בישיבה ליד שולחנות אוכל. עמודים משני צידי המסדרון תמכו בגלריות צרות ובגג. הקירות נושאי העומסים והעמודים הפנימיים עם עיטורים קלאסיים היו עשויים מלבנים מטויחות. התקרה היתההייתה מטויחת ודקורטיבית, מחולקת למפרצים עם שלוש שורות של נברשות, וקורות פלדה נסתרות התומכות במבנה גג העץ.

בשנים [[1920]] עד [[1923]] היה מרתף הבירה אחד ממקומות ההתכנסות המרכזיים של [[המפלגה הנאצית]]. שם, ב-[[8 בנובמבר]] 1923, ביצע [[אדולף היטלר]] את [[הפוטש במרתף הבירה]]. לאחר שתפס את השלטון בשנת [[1933]], הנציח היטלר כל יום שנה ל-8 בנובמבר בפנייה ל"אלטה קמפפר" (Alte Kämpfer, לוחמים ישנים) באולם הגדול של מרתף הבירה. למחרת נערך שחזור הצעדה ברחובות מינכן ממרתף הבירה לקניגספלאץ. האירוע הגיע לשיאו בטקס ב[[פלדהרנהלה]] לכבוד 16 'חללי הדם' של פוטש מרתף הבירה.<ref>{{הערה|שם=Hellmut|Hellmut G. Haasis and William Odman, "Bombing Hitler", Skyhorse, 2001- 2013</ref>}}

ב-8 בנובמבר 1939, [[פצצת זמן]] שהוסתרה בתוך עמוד במרתף הבירה הייתה אמורה להתפוצץ במהלך נאום היטלר לזכר הפוטש של 1923. הפצצה התפוצצה, הרגה שמונה בני אדם ופצעה 57,<ref>Peter Koblank www.mythoselser.de/opfer4.htm</ref> אך היטלר, שקיצר את נאומו ועזב דקות ספורות קודם לכן, לא נפגע. מניח הפצצה, [[גאורג אלזר]], נעצר, נכלא למשך 5 וחצי שנים והוצא להורג זמן קצר לפני תום [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]].<ref>{{הערה|שם=Hellmut G. Haasis and William Odman, "Bombing Hitler", Skyhorse, 2001- 2013</ref>}}

הבניין ספג נזקים מבניים קשים מהפצצה של אלזר, ובשנים שלאחר מכן, [[1940]]–[[1943]], התקיימו אספות מרתף הבירה בלוונבראוקלר (Löwenbräukeller) שבשטיגמאיירפלאץ (Stiglmaierplatz),<ref>{{Citation|last=Hauner|first=Milan|title=HITLER - A Chronology of his Life and Time|url=http://books.wa7di.com/data/Hitler_A_Chronology.pdf|publisher=[[Palgrave Macmillan]]|place=Houndmills, Basingstoke, Hampshire and New York|date=1983, 2005, 2008|pages=158 (year 1940), 171 (year 1941), 183 (year 1942), 190 (year 1943)|isbn=978-1-4039-9492-9}}{{קישור שבור|November 2016|bot=InternetArchiveBot|fix-attempted=yes}}</ref> ובשנת [[1944]] בבניין כתר הקרקס.

כאשר כוחות אמריקאים נכנסו למינכן ב-30 באפריל 1945, מצאה דיוויזיית חיל הרגלים ה-42 'קשת בענן' את מרתף הבירה מלוכלך, חסר שימוש, ובו ערימות של רישומי המפלגה הנאצית.<ref>After the Battle: It Happened Here: http://www.mythoselser.de/texts/afterthebattle.pdf</ref>{{הערה|שם=after}}

עם עזיבת הכוחות האמריקאים בשנת [[1957]], השתלטה על מרתף הבירה חברת הבירה לוונבראו (Lowenbrau), ולאחר בנייה חלקית מחדש, נפתח המרתף מחדש כמרתף בירה (bierkeller) בחג המולד [[1958]].<ref>After the Battle: It Happened Here: http://www.mythoselser.de/texts/afterthebattle.pdf</ref>{{הערה|שם=after}}

לקראת [[אולימפיאדת מינכן (1972)|המשחקים האולימפיים במינכן 1972]], התחייבו שלטונות העיר לבנות מערכת רכבת תת -קרקעית. בניית מדרגות נעות מתחנות ברחוב רוזנהיימרשטראסה, ליד מרתף הבירה, חייבה את סגירת החלק של המרתף ששימש לפגישות המפלגה הנאצית. בשנת [[1976]], האולם הגדול מאחור עדיין היה זמין למפגשים גדולים.<ref>After the Battle: It Happened Here: http://www.mythoselser.de/texts/afterthebattle.pdf</ref>{{הערה|שם=after}}

ליד הכניסה לבניין GEMA, [[לוחית זיכרון]] במדרכה מסמנת את מיקומו של העמוד שהסתיר את הפצצה שהניח גאורג אלזר בניסיונו להתנקש באדולף היטלר.

{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}