רוברט פיל – הבדלי גרסאות

בני דורו העניקו לפיל קרדיט על צמצום מספר העבירות שגרמו לעונש מוות. אך לא נרשמה ירידה במספר ההוצאות להורג כבר בתקופה שפיל היה למזכיר הפנים, וההישג הבולט ביותר בתקופתו במשרד הפנים היה איחוד החוק הפלילי. הוא החל בשנת [[1823]] במקום שבו קודמו, לורד סידמות', נעצר בסיום כהונתו עם הרפורמה בחוק הנוגע לבתי כלא. בשנה שלאחר מכן הוא נקט ברפורמה בחוקים הנוגעים לסדרי תחבורה, והחל לשדל את השופטים הסקוטים לקראת רפורמה בחוק הפלילי הסקוטי, שהיה נפרד ממקבילו האנגלי. בשנת [[1825]] הוא איחד שמונים וחמישה חוקים הנוגעים לפעילות שופטים לכדי חקיקה אחת. בשנת [[1826]] הוא הציע לאחד את החוקים הנוגעים ל[[גנבה]]. מתוך 14,437 אנשים באנגליה וב[[ויילס]] שהואשמו בפשעים שונים במהלך השנה הקודמת, 12,500 (לפחות) הואשמו בגנבה, שהייתה קטגוריית הפשיעה הפלילית הנודעת ביותר. היה צורך באיחוד מכיוון שבכל שנה במאה השמונה עשרה, מעשים ספציפיים (דוגמת גנבת חורים, קוצים וחבטות) נענשו כפשעים לפי חקיקות שונות. נכון להצעת האיחוד של פיל היו תשעים ושתיים חוקים הנוגעים לגנבה לפי קוד המשפט הפלילי הבריטי, חלקם החלו עוד בתקופת שלטונו של [[הנרי השלישי, מלך אנגליה]], ופיל ביקש לאחד אותם בתקנון אחד בן שלושים עמודים. בהזדמנות זו ניסיונו לצמצם את החוקים השונים לכדי חקיקה אחת הוכיח את שאפתנותו, והצעת החוק הגיעה, לבסוף, כארבע חקיקות נפרדות בשנת [[1827]].

 

 

ב-9 במרץ 1826 השיטה של ​​פיל להציג הצעת חקיקה הגיעה לבשלות בנאומו הגדול על גנבה. הוא פתח בהתנצלות בפני הפרלמנט על כך שעמד לנאום על נושא שעלול 'להרחיק התרגשות מהרגשות הפוליטיים' ועשוי להיראות 'עקר ולא מזמין' עבור חברי הפרלמנט. הייתה התייחסות להתחלה חדשה היפותטית ('אם היינו מחוקקים את סדר חדש, ללא התייחסות למנהגים קודמים והרגלים שנוצרו'). היה מבט על הצעות קיצוניות יותר ל'רפורמה מהירה, שאינה עולה בקנה אחד עם התלבטות בוגרת', והבטחה שאם יתאפשר לו להתנהל כדרכו, לא תהיה 'חתרנות עולה של מוסדות עתיקים' ו'לא תביא לוויתורים' מצד גורמי סמכות. הצעותיו שלו הוצגו אז כדרך אמצע בין חופש הפעילות של הקוד המשפטי הבריטי לבין התמציתיות של ההקבלה הצרפתית. לבסוף הודיע ​​על שאיפתו להשאיר אחריו 'רישום כלשהו של האמון שנתן בו הפרלמנט', ולחבר את שמו עם 'תיקונים נצחיים' במוסדות המדינה.