ניקוד טברני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 126:
בשונה מיתר סימני הניקוד, ה[[שווא]] בשיטה הטברנית מייצג מהות פונטית גמישה הן מבחינת אורך התנועה והן מבחינת איכות התנועה. מבחינת האורך, שווא יכול לייצג גם העדר תנועה ("[[שווא נח]]"), גם תנועה חטופה ("[[שווא נע]]"), ולעיתים גם תנועה מלאה. מבחינת האיכות, סימן השווא יכול לייצג כל אחת משבע התנועות הקיימות במסורת ההגייה הטברנית.
בחלק גדול מן המקרים אין דרך לדעת מראש מתי שווא הוא נח ומתי הוא נע, והדבר תלוי בנסיבות המוזיקליות של הפסוק הספציפי. למשל, השווא במילה "אֶקְרָא" הוא '''נח''' בתהלים יח, ד אבל '''נע''' בתהלים יח, ז - אף על פי שמדובר באותה מילה{{הבהרה|לא ברורה סיבת ההבדל ומה המקור לכך}}. זיהוי מהותו של השווא במקרים אלו אפשרי הודות ל[[טעמי המקרא]] וסימן ה[[געיה]]. עם זאת, ישנם ארבעה "כללי ברזל" החלים תמיד, והם:
* שווא בראש מילה - נע (למעט המילים "שְׁתַּיִם" ו"שְׁתֵּי" שבהן השווא נח; מילים אלו נהגו בקירוב "אֶשְתַּיִם", "אֶשְׁתֵּי").
* שווא בסוף מילה - נח.
| |||