מרטין (חברה לייצור כלי נגינה) – הבדלי גרסאות

מייסד החברה ונשיאה הראשון, [[כריסטיאן פרידריך מרטין]] {{אנג|Christian Frederick Martin}}, נולד בשנת 1794 ב[[נסיכות הבוחר מסקסוניה]]. הוא היה בן למשפחת [[נגר]]ים, ואביו אף הוא עסק בבניית גיטרות. בהיותו בן 15 החל להתלמד כשוליה בסדנתו של [[יוהאן גאורג שטאופר]] {{אנג|Johann Georg Stauffer}}, בונה גיטרות החשוב בתקופתו ב[[וינה|ווינה]]{{הערה|שם=היטלי18|[https://guitar.com/guides/essential-guide/martin-guitar-history/ The History of CF Martin & Co, an American Institution], Michael Heatley, '''Guitar.com'''. July 20, 2018. |כיוון=שמאל}}.

במאה ה-19 היו הגיטרות קטנות אף מגיטרות קלאסיות של המאה ה-21, ובעלות מיתרים שזורים מ[[מעיים|מעי]] [[בקר]], שהמתחשה[[מתיחות]] שלהם היההיתה נמוךנמוכה והפיקו צליל חלש יחסית. בתקופה שבה [[הגברת קול חשמלית]] עדיין לא הומצאה, חולשה זו הקשתה על שילוב גיטרות בתזמורות ובלהקות של כלי-נגינה אחרים. חברת מרטין הייתה בין חלוצי פיתוח הגיטרה האקוסטית המודרנית, המצוידת במיתרי מתכת בעלי מתחמתיחות חזקחזקה בהרבה, ומפיקה צליל רם וצלול, שהשפיע רבות על התפתחות [[מוזיקה פופולרית|המוזיקה הפופולרית]]. הגדלת מתחמתיחות המיתרים עד פי שניים ויותר הצריכה שינויי תכנון ובנייה רבים. בשנות ה-60 של המאה ה-19, כאשר גיטרות באירופה עשו שימוש בתמוכות פנימיות {{אנג|Guitar bracing}} בצורת סולם או מניפה, חברת מרטין הייתה בין מספר בוני גיטרות חלוציים בארצות הברית שחידשו תמוכות פנימיות מוצלבות (X-bracing). תצורה זו מאפשרת מתח מיתרים גדול יותר, ומשמשת כיום בכמעט כל הגיטרות האקוסטיות בעולם{{הערה|שם=היטלי18}}{{הערה|שם=בנט16|Bennett, B. C. (2016). [https://link.springer.com/article/10.1007/s12231-016-9336-0 The sound of trees: wood selection in guitars and other chordophones]. '''Economic Botany''', 70(1), 49-63.|כיוון=שמאל}}.

חידוש נוסף של החברה במאה ה-19 היה בהיבט חיוני אחר של מבנה הגיטרה: שיטת חיבור צוואר הגיטרה לגוף. החברה שאלה מתעשיית הרהיטים חיבור חזק יותר בשיטת "[[זנב יונה]]" {{אנג|Dovetail joint}}, שאף היא הפכה לתקן ברוב הגדול של גיטרות אקוסטיות. רק החל מסוף המאה ה-20 עברה חברת [[גיטרות טיילור|טיילור]], ובעקבותיה יצרניות נוספות של גיטרות אקוסטיות, להשתמש בחיבור פשוט יותר מסוג bolt-on הנפוץ בגיטרות חשמליות. אך חברת מרטין ממשיכה לשמור אמונים לחיבור זנב היונה, שלדעתם מעביר טוב יותר את רטט הצליל מצוואר הגיטרה לתבת התהודה.

עד [[מלחמת העולם השנייה]], רבים מדגמי הגיטרות המובחרים של מרטין נבנו עם לוח תהודה קדמי מעץ אדירונדאק (זן של [[אשוחית סיטקה]] הגדל בהריב[[הרי אדירונדאק]] {{אנג|Adirondack Mountains}} ב[[מדינת ניו-יורק]]), ולוח אחורי מעץ [[סיסם ברזילאי]] {{אנג|Dalbergia nigra}} מ[[יער האמזונאס]]. שני טיפוסי עצים אלו נכחדו מאז כמעט לחלוטין, עקב [[כריתת עצים]] ו[[בירוא יערות]], ולפיכך הם נדירים ביותר בגיטרות שנבנו מאז, ומוחלפים במיני עץ אחרים. בנוסף, מקובל אצל בוני ונגני גיטרות אקוסטיות מובחרות שהצליל שלהן משתבח במשך השנים, ככל שהעץ ממשיך להתייבש. כתוצאה מכך, גיטרות מרטין עתיקות ובייחוד מלפני מלחמת העולם השנייה נחשבות לגיטרותל[[גיטרות וינטג']] {{אנג|Vintage guitar}} נדירות, שהפכו לפריטי [[אספנות]] מבוקשים ויקרים, ובדרך-כלל נמכרות במחירים של 30 עד 70 אלף דולר{{הערה|שם=בנט16}}{{הערה|רשימת גיטרות וינטג' מתוצרת מרטין ומחיריהן ניתן למצוא בויקיפדיה האנגלית {{אנג|List of original (pre-war) Martin D-45s}}. גיטרות שנמכרו במחירים העולים על 300,000$ הן בדרך-כלל אלו שהשתייכו לאמנים מפורסמים, כגון [[אלוויס פרסלי]] ו[[הביטלס]].}}. תופעה זו תורמת להילת האיכות סביב הגיטרות של החברה, ותכופות מודגשת באסטרטגית ה[[שיווק]] העכשווית שלה, לצד ההיסטוריה והמסורת הארוכים שלה.

משנות ה-40 וה-50 נסקה הפופולריות של [[גיטרה חשמלית|הגיטרה החשמלית]], וכתוצאה מכך של יצרני גיטרות חשמליות כמו [[גיבסון (חברה)|גיבסון]] ו[[פנדר]], בעוד גיטרות אקוסטיות ויצרניהן נדחקו למקום משני במוזיקה הפופולרית וב[[תעשיית המוזיקה]]{{הערה|אם כי ברמות המחיר הנמוכות בשוק כלי-הנגינה, גיטרות אקוסטיות עדיין נמכרות במספרים דומים לאלו של גיטרות חשמליות, משום שאינן מצריכות מערכת הגברה חשמלית מסובכת ויקרה.}}. בניגוד לגיבסון, לא נכנסה מרטין לעיצוב וייצור נרחבים של גיטרות חשמליות, אף כי עשתה לפרקים כמה ניסיונות בכיוון זה שלא צלחו{{הערה|שם=היטלי18}}. כמו-כן מייצרת החברה מפעם לפעם דגמי חצי-נפח {{אנג|Archtop guitar}} עם הגברה חשמלית, המיועדים בעיקר לנגני [[ג'אז]]. הפיתוח של [[פיק אפ (מוזיקה)|פיק-אפ]] המוציא צליל נאמן לצליל האקוסטי של גיטרה נתקל בקשיים, הנוטיםאשר נוטים להגביל את השילוב של גיטרות אקוסטיות בהופעות חיות עם להקות מוגברות חשמלית. מאז 1981 משתפת חברת מרטין פעולה עם חברת [[פישמן (חברה)|פישמן]] {{אנג|Fishman (company)}} לצורך הגברה חשמלית של הדגמים האקוסטיים שלה.

גיטרות מרטין מוכרות בעיקר כגיטרות "מסורתיות" במבנה שלהן, בעלות צליל אקוסטי עשיר ו"חם", המועדף במיוחד על נגני [[בלוגראס]], [[פולק רוק]], פולק וקאנטרי, אך אהוד גם בסגנונות [[מוזיקת רוק|רוק אקוסטי]], [[פופ]], [[בלוז]], [[פינגר סטייל]] ועוד. לעיתים קרובות הן משמשות להקלטה אקוסטית ב[[אולפן הקלטות|אולפן ההקלטות]], במופעי "[[MTV Unplugged|אנפלאגד]]", וכמימד נוסף ב[[רפרטואר]] של גיטריסטים אשר רוב הזמן מנגנים על גיטרות חשמליות, למשל [[אריק קלפטון]] ו[[ג'ון מאייר (מוזיקאי)|ג'ון מאייר]]. למשתמשים המעדיפים את התחושה והצליל המסורתיים מייעדת החברה את הדגמים הוותיקים שלה, אשר השתנו מעט בעשרות השנים האחרונות, וכן גרסאות דמויות וינטג', אשר במבנה, בחומרים ובעיטורים שלהן מחקות באופן נאמן אף יותר את דגמי מרטין ה"קלאסיים" משנות ה-30 וה-40. כאופציה נוספת בונה החברה גם גיטרות בהתאמה אישית, במיוחד לפי דרישות הלקוח. כמו-כן בונה החברה סדרות מוגבלות במספרן של גיטרות איכותיות ומעוטרות במיוחד, לעיתים בעיצובם וב[[חתימה|חתימתם]] של גיטריסטים ידועי-שם, שמחירן עשוי להאמיר לעשרות אלפי דולר. חלקן נרכשות מתוך צפייה שערכן יעלה במשך השנים כפריטי אספנות, בדומה לגיטרות עתיקות של החברה.