התנגדות לחיסונים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אילן שמעוני (שיחה | תרומות) |
←כיום: הגהה: "מני ובי" ל-"מניה וביה" |
||
שורה 24:
# סיבות פילוסופיות ואידאולוגיות הכוללות "חזרה לטבע" וכוללות אמונה ברפואה משלימה, שיטות ריפוי טבעיות והתחסנות טבעית{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Lyren, A., & Leonard, E.|שם=Vaccine refusal: issues for the primary care physician.|כתב עת=Clinical pediatrics|כרך=45(5)|עמ=399-404|שנת הוצאה=2006}}}}. התייחסות ל"הורות הטובה", לפיה ההורה עורך תהליך קבלת החלטות מושכל, תוך חיפוש מידע. התייחסות לילד כמקור להעצמה אישית ויכולת לקבל את האחריות על נפשו וגופו{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Evans, M., Stoddart, H., Condon, L., Freeman, E., Grizzell, M., & Mullen, R.|שם=Parents' perspectives on the MMR immunisation: a focus group study.|כתב עת=Br J Gen Pract|כרך=51(472)|עמ=904–910|שנת הוצאה=2001}}}}.
# סיבות מוסריות הנובעות מההתנגדות לניסויים בבעלי חיים.
# "[[חסינות העדר]]" - קונפליקט בין טובת הפרט לטובת הכלל. מבחינת הפרט בחירה להמנע מחיסון יכולה להיות [[סיכון]] מחושב. למשל בהינתן מגפה בה סיכויי ההדבקה הם 80% וסיכויי התמותה של החולה הם אחוז אחד הסיכון לפרט אם הוא נמנע מחיסון עומד על 1:1,250, יחס שעשוי להחשב כסיכון סביר שאדם עשוי לבחור לקחת עם מחשבה שהחברה כולה תגיע לחסינות עדר שתגן עליו בהמשך ותקטין עוד יותר את מידת הסיכון עבורו. לעומת זאת מנקודת מבטה של כלל החברה, אם רוב הפרטים יבחרו לקחת את הסיכון תהייה עלייה חזקה של שיעור התמותה לפני שתיווצר חסינות עדר, ובמיוחד תינסוק תמותת החלשים בחברה שעבורם הסיכון גבוה הרבה יותר. באופן זה החשבון הפרטי של אדם שנוטה לחשוד בחיסון יכול בקלות יחסית להצדיק המנעות מהחיסון. קונפליקט בין נסיונות החברה להפעיל לחץ על הנמנעים מחיסון לבין הנמנעים עצמם נוצר
# חוסר אמון במערכת הרפואית הממסדית, לעיתים קרובות מצורפת הטענה שמדובר במזימה שמניעיה כלכליים{{הערה|שם=הערה מספר 20180721221338:2}} (תאוריות קונספירציה של הסתרת מידע על תופעות לוואי וחוסר אמון בבטיחות החיסונים). קשה להבין טענות אלו מאחר שמדובר בטיעון מופרך על פניו.
# אמונה ביועצי ה[[רפואה אלטרנטיבית|רפואה הבלתי קונבנציונלית]], שמשקיעים זמן רב יותר בהסברים ומספקים מידע תוך שימוש בשפה פסאודו-רפואית ולכן נתפסים כאמינים. דבר זה גורם להורים להתעלם מכך שהמידע אינו מהימן או מדעי{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Frank, R.|שם=Integrating homeopathy and biomedicine: medical practice and knowledge production among German homeopathic physicians|כתב עת=Sociology of Health & Illness|כרך=24(6)|עמ=796–819|שנת הוצאה=2002}}}}.
| |||