לא תחנם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Erel Segal (שיחה | תרומות)
Erel Segal (שיחה | תרומות)
שורה 25:
 
== פרטי הדינים ==
הרמב"ם מסביר בפירוט את הדינים הנובעים מהמצוה "לא תחנם".<ref name=":0">{{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים י ג}}-ה</ref>
 
=== חניה בקרקע ===
שורה 62:
2. האיסור חל רק על מכירה הנותנת לקונה הנכרי אחיזה בקרקע. אבל המכירה לפני השמיטה מטרתה הפוכה - לחזק את האחיזה בקרקע של המוכרים היהודים, שיוכלו להמשיך ולהתפרנס מחקלאות. {{ציטוטון|כיוון שהוא לטובת היישוב, פשיטא שאין כאן איסור ד'לא תחנם'|}}.<ref>הרב [[ישראל יהושע מקוטנא]], שו"ת ישועות מלכו חלק יורה דעה סימן נה. הרב [[מרדכי רוביו]], שמן המור סימן ד</ref> {{ציטוטון|על ידי תקון מכירה, הלא הוא גורם להיות לישראל חנייה בקרקע יותר, שיקנו כרמים בארץ הקדושה הלזו|}}.<ref>הרב [[מרדכי רוביו]], שמן המור סימן ד.</ref>
 
3. האיסור חל רק על מכירה לצמיתות, ולאאו על השכרה. אולם מכירה זמנית, למשך שנת השמיטה בלבד, אינה נכללת לא בגדר "מכירה" ולא בגדר "שכירות", ולכן הדין אינו חל עליה.<ref>[[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]], שו"ת [[משפט כהן]] (ענייני ארץ ישראל) סימן סה. והחזון איש חלק על כך וקבע שגם מכירה זמנית נכללת באיסור ([[חזון איש]] כד ד).</ref>
 
* אולם ההלכה מציינת בפירוש את הסיבה לאיסור השכרת שדות - מלבד איסור "לא תחנם", יש גם הפקעת השדה ממעשרות,<ref name=":0" /> וזה קיים גם במכירה לזמן. בנוסף, ההלכה אוסרת למכור עץ או פירות המחוברים לקרקע, וזו הרי מכירה לזמן - עד שימותו העץ או הפירות.<ref>[[חזון איש]] כד ד</ref>
* אולם
 
4. האיסור חל רק על [[שבעת העממים]] או על גויים עובדי עבודה זרה, אבל אין איסור למכור למוסלמים ישמעאלים.<ref>הרב [[רפאל מיוחס]], מזבח אדמה דף יב עמ' א-ב. הרב קוק, [[משפט כהן]] סימן נח.</ref>