מרטין (חברה לייצור כלי נגינה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
H. sapiens (שיחה | תרומות) ←היסטוריה: תקלדה |
H. sapiens (שיחה | תרומות) דיוקים, השלמות וסגנון |
||
שורה 11:
בשנת 1838 עבר מפעל הייצור לעיר נאזארת ("[[נצרת]]") ב[[פנסילבניה]], שם הוא פועל עד היום. במפעל נמצא גם [[מוזיאון]] לתולדות החברה, המציג את חלקה בהיסטוריה של נגינת הגיטרה, ומוכר על-ידי [[המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים]] בארצות-הברית{{הערה|שם=היטלי18}}.
[[קובץ:C.F.Martin Factory38 (clip).jpg|שמאל|ממוזער|246px|תמוכות בתצורת X על הצד הפנימי של לוח התהודה: חידוש של חברת מרטין הנהוג כיום בכל גיטרה אקוסטית כמעט. בלוח השמאלי התמוכות מגולפות על-מנת להקל עוד יותר ממשקלו.]]
במאה ה-19 היו הגיטרות קטנות אף מגיטרות קלאסיות של המאה ה-21, ובעלות מיתרים שזורים מ[[מעיים|מעי]] בעלי-חיים{{הערה|השתמשו בעיקר במעי כבשים ועיזים, ולעיתים גם בשל בקר וסוסים, אך למרות השם האנגלי {{אנג|Catgut}}, לא במעי חתולים.}}, שה[[מתיחות]] שלהם היתה נמוכה והפיקו צליל חלש יחסית. בתקופה שבה [[מגבר|הגברת קול חשמלית]] עדיין לא הומצאה, חולשה זו הקשתה על שילוב גיטרות בתזמורות ובלהקות של כלי-נגינה אחרים. חברת מרטין הייתה בין חלוצי פיתוח הגיטרה האקוסטית המודרנית, המצוידת במיתרי מתכת בעלי מתיחות חזקה בהרבה, ומפיקה צליל רם וצלול, שהשפיע רבות על התפתחות [[מוזיקה פופולרית|המוזיקה הפופולרית]]. הגדלת מתיחות המיתרים פי שניים ויותר הצריכה שינויי תכנון ובנייה רבים. בשנות ה-60 של המאה ה-19, כאשר גיטרות באירופה עשו שימוש בתמוכות פנימיות {{אנג|Guitar bracing}} בצורת סולם או מניפה, חברת מרטין הייתה בין מספר בוני גיטרות חלוציים בארצות הברית שחידשו תמוכות פנימיות מוצלבות (X-bracing). תצורה זו מאפשרת מתיחות מיתרים גדולה יותר, ומשמשת כיום בכמעט כל הגיטרות האקוסטיות בעולם{{הערה|שם=היטלי18}}{{הערה|שם=בנט16|Bennett, B. C. (2016). [https://link.springer.com/article/10.1007/s12231-016-9336-0 The sound of trees: wood selection in guitars and other chordophones]. '''Economic Botany''', 70(1), 49-63.|כיוון=שמאל}}.
חידוש נוסף של החברה במאה ה-19 היה בהיבט חיוני אחר של מבנה הגיטרה: שיטת חיבור צוואר הגיטרה לגוף. החברה שאלה מתעשיית הרהיטים חיבור חזק יותר בשיטת "[[זנב יונה]]" {{אנג|Dovetail joint}}, שאף היא הפכה לתקן ברוב הגדול של גיטרות אקוסטיות. רק החל מסוף המאה ה-20 עברה חברת [[גיטרות טיילור|טיילור]], ובעקבותיה יצרניות נוספות של גיטרות אקוסטיות, להשתמש בחיבור פשוט יותר מסוג bolt-on הנפוץ בגיטרות חשמליות. אך חברת מרטין ממשיכה לשמור אמונים לחיבור זנב היונה, שלדעתם מעביר טוב יותר את רטט הצליל מצוואר הגיטרה לתבת התהודה.
[[קובץ:Martin D28 Acoustic Guitar.jpg|שמאל|ממוזער|150px|גיטרה אקוסטית בעיצוב ה"דרדנוט", שפותח בחברת מרטין בראשית [[המאה ה-20]]]]
בראשית המאה ה-20 נוצרה דרישה בארצות הברית, במיוחד אצל זמרי ונגני [[קאנטרי]], [[ג'אז]] ו[[פולק]] לגיטרות בעלות צליל חזק יותר, שיישמע גם במרחק מן הבמה, ולא
עד [[מלחמת העולם השנייה]], רבים מדגמי הגיטרות המובחרים של מרטין נבנו עם לוח תהודה קדמי מעץ אדירונדאק (זן של [[אשוחית סיטקה]] הגדל ב[[הרי אדירונדאק]] {{אנג|Adirondack Mountains}} ב[[מדינת ניו-יורק]]), ולוח אחורי מעץ [[סיסם ברזילאי]] {{אנג|Dalbergia nigra}} מ[[יער האמזונאס]]. שני טיפוסי עצים אלו נכחדו מאז כמעט לחלוטין, עקב [[כריתת עצים]] ו[[בירוא יערות]], ולפיכך הם נדירים ביותר בגיטרות שנבנו מאז, ומוחלפים במיני עץ אחרים. בנוסף, מקובל אצל בוני ונגני גיטרות אקוסטיות מובחרות שהצליל שלהן משתבח במשך השנים, ככל שהעץ ממשיך להתייבש. כתוצאה מכך, גיטרות מרטין עתיקות ובייחוד מלפני מלחמת העולם השנייה נחשבות ל[[גיטרה#גיטרות וינטג'|גיטרות וינטג']] נדירות, שהפכו לפריטי [[אספנות]] מבוקשים ויקרים, ובדרך-כלל נמכרות במחירים של 30 עד 70 אלף דולר{{הערה|שם=בנט16}}{{הערה|רשימת גיטרות וינטג' מתוצרת מרטין ומחיריהן ניתן למצוא בויקיפדיה האנגלית {{אנג|List of original (pre-war) Martin D-45s}}. גיטרות שנמכרו במחירים העולים על 300,000$ הן בדרך-כלל אלו שהשתייכו לאמנים מפורסמים, כגון [[אלוויס פרסלי]] ו[[הביטלס]]. הגיטרה היקרה ביותר שנמכרה אי-פעם היא גיטרת מרטין של [[קורט קוביין]], בסכום העולה על 6 מיליון דולר:{{ש}}[https://www.guitarworld.com/news/kurt-cobains-mtv-unplugged-martin-d-18e-sells-for-record-breaking-dollar6m Kurt Cobain’s MTV Unplugged Martin D-18E sells for record-breaking $6m]. Michael Astley-Brown, '''Guitar World''', June 21, 2020. }}. תופעה זו תורמת להילת האיכות סביב הגיטרות של החברה, ותכופות מודגשת באסטרטגית ה[[שיווק]] העכשווית שלה, לצד ההיסטוריה והמסורת הארוכים שלה.
החברה ייצרה לאורך ההיסטוריה שלה גם [[כלי פריטה]] אקוסטיים נוספים: בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, תזמורות חובבים של [[מנדולינה|מנדולינות]] היו נפוצות מאוד בארצות הברית, ואגף שלם במפעל של מרטין נבנה במיוחד לייצורן. באותה תקופה, כאשר מוזיקה [[הוואי]]ת הייתה לאופנה פופולרית, מרטין העתיקו במפעל שלהם [[יוקולילי|יוקולילים]] הוואים, והפכו עד היום ליצרן המוכר והיוקרתי ביותר של כלי זה. לאחר המעבר למיתרי מתכת בראשית המאה ה-20, מרטין ייצרה מפעם לפעם דגמי גיטרה קלאסית עם מיתרי [[ניילון]], וכיום מייצרת גם דגמי גיטרה אקוסטית קטני-גוף לילדים ול[[תרמילאות|תרמילאים]]. החל משנות ה-70 מייצרת מרטין גם
משנות ה-40 וה-50 נסקה הפופולריות של [[גיטרה חשמלית|הגיטרה החשמלית]], וכתוצאה מכך של יצרני גיטרות חשמליות כמו [[גיבסון (חברה)|גיבסון]] ו[[פנדר]], בעוד גיטרות אקוסטיות ויצרניהן נדחקו למקום משני במוזיקה הפופולרית וב[[תעשיית המוזיקה]]{{הערה|אם כי ברמות המחיר הנמוכות בשוק כלי-הנגינה, גיטרות אקוסטיות עדיין נמכרות במספרים דומים לאלו של גיטרות חשמליות, משום שאינן מצריכות מערכת הגברה חשמלית מסובכת ויקרה.}}. בניגוד לגיבסון, לא נכנסה מרטין לעיצוב וייצור נרחבים של גיטרות חשמליות ו[[גיטרה בס|גיטרות בס]], אף כי עשתה לפרקים ניסיונות בכיוון זה שלא צלחו מסחרית{{הערה|שם=היטלי18}}. כמו-כן מייצרת החברה מפעם לפעם דגמי [[גיטרה#גיטרות ארצ'טופ|ארצ'טופ]] {{אנג|Archtop guitar}} ו"חצי נפח" עם הגברה חשמלית, המיועדים בעיקר לנגני [[ג'אז]]. הפיתוח של [[פיק אפ (מוזיקה)|פיק-אפ]]
== בסוף המאה ה-20 ובמאה ה-21 ==
שורה 27:
החברה עדיין נמצאת בבעלות משפחת מרטין, ומאז שנת 1986 מנוהלת על-ידי כריסטיאן פרדריק מרטין הרביעי, הדור השישי למייסד החברה. היא כיום אחת החברות האמריקניות העתיקות ביותר שעדיין נמצאת ב[[עסק משפחתי|בעלות משפחתית]]. בשנת 1990 ציינה החברה את הגיטרה ה-500,000 שייצרה בהיסטוריה שלה, ובשנת 2004 את הגיטרה המיליון. במאה ה-21 מעסיקה החברה כ-600 עובדים{{הערה|שם=היטלי18}}.
כתגובה להצפת השוק בגיטרות אקוסטיות זולות, המיוצרות במפעלים מחוץ לארצות הברית, החלה מרטין לייצר גם דגמי גיטרות זולים יחסית במפעל ב[[מקסיקו]] השייך לה. רבים מדגמים אלו בנויים חלקית מ[[עץ לבוד]] דחוס במיוחד, המיוצר במפעלי החברה ומכונה על-ידיהם High Pressure Laminate וב[[ראשי תבות]] HPL. לעיתים הם גם עושים שימוש בחומרים סינתטיים ו[[חומר מרוכב|מרוכבים]] לחלקים אחרים כמו לוח האצבוע. במקביל ממשיכה החברה במפעלה בפנסילבניה לבנות בעבודת יד דגמים איכותיים ויקרים, הבנויים מעץ "מלא", מעצים מובחרים הידועים בתכונותיהם המוזיקליות, כמו [[אשוחית סיטקה]] או [[ארז]] ללוח הקדמי, [[סיסם הודי]] או [[מהגוני]] ללוח האחורי, ו[[הובנה]] ללוח האצבוע{{הערה|שם=בנט16}}.
[[קובץ:Eric clapton sportpaleis.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[אריק קלפטון]] בהופעה עם גיטרה אקוסטית מתוצרת מרטין. [[Unplugged (אלבום של אריק קלפטון)|הופעות ואלבום אקוסטיים]] של קלפטון ומוזיקאים נוספים העלו את מכירות חברת מרטין בשנות ה-90 ולאחריהן.]]
גיטרות מרטין מוכרות בעיקר כגיטרות "מסורתיות" במבנה שלהן, בעלות צליל אקוסטי עשיר ו"חם", המועדף במיוחד על נגני [[בלוגראס]], [[פולק רוק]], פולק וקאנטרי, אך אהוד גם בסגנונות [[מוזיקת רוק|רוק אקוסטי]], [[פופ]], [[בלוז]], [[פינגר סטייל]] ועוד. לעיתים קרובות הן משמשות להקלטה אקוסטית ב[[אולפן הקלטות|אולפן ההקלטות]], במופעי "[[MTV Unplugged|אנפלאגד]]", וכמימד נוסף ב[[רפרטואר]] של גיטריסטים אשר רוב הזמן מנגנים על גיטרות חשמליות, למשל [[אריק קלפטון]] ו[[ג'ון מאייר (מוזיקאי)|ג'ון מאייר]]. למשתמשים המעדיפים את התחושה והצליל המסורתיים מייעדת החברה את הדגמים הוותיקים שלה, אשר השתנו מעט בעשרות השנים האחרונות, וכן גרסאות דמויות וינטג', אשר במבנה, בחומרים ובעיטורים שלהן מחקות באופן נאמן אף יותר את דגמי מרטין ה"קלאסיים" משנות ה-30 וה-40. כאופציה נוספת בונה החברה גם גיטרות בהתאמה אישית, במיוחד לפי דרישות הלקוח. כמו-כן בונה החברה סדרות מוגבלות במספרן של גיטרות איכותיות ומעוטרות במיוחד, לעיתים בעיצובם וב[[גיטרה#גיטרות וינטג'|חתימתם]] של גיטריסטים ידועי-שם, שמחירן עשוי להאמיר לעשרות אלפי דולר. חלקן נרכשות מתוך צפייה שערכן יעלה במשך השנים כפריטי אספנות, בדומה לגיטרות עתיקות של החברה.
| |||