שפה משפטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפות (הייתה , היישוב , "לעניין, המיסים) |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1מיסים |
||
שורה 15:
===נגישות החקיקה===
לאחר שנפתרה בעיית הזמינות עולה בעיית הנגישות - עד כמה אדם מן היישוב מסוגל להבין את לשון החוק ולפעול לפיה. לנגישות זו חשיבות רבה, שהרי החוקים כוללים זכויות וחובות, ואדם יתקשה למצות את זכויותיו ולקיים את חובותיו ללא הכרת החוק. ישנם חוקים מורכבים במיוחד, כגון [[פקודת מס הכנסה]], שרק מי שהתמחה בחוק זה, שאליו נספחים תקנות רבות, פסקי דין והנחיות של [[רשות המסים בישראל|רשות
כלל ידוע (שמקורו ב[[המשפט הרומי|משפט הרומי]]), הוא כי "[[אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש]]" {{אנ|Ignorantia juris non excusat}} - אמירה המשקפת את ה[[חזקה (פרזומפציה)|חזקה]] לפיה עם פרסום החוק הוא ידוע לכל - חזקה שאין לה אחיזה במציאות. חזקה זו והגמשה מסוימת שלה ניתנת ב[[חוק העונשין]], הקובע "לעניין האחריות הפלילית אין נפקה מינה אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור, עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו של האיסור, זולת אם הטעות הייתה בלתי נמנעת באורח סביר".{{הערה|{{סחפ|חוק העונשין|סעיף 34יט}};{{ש}}{{גלובס|נועם שרביט|אי ידיעת החוק פוטרת מעונש: ביהמ"ש זיכה קבלן שהועמד לדין בגין עבירה על חוק ארכאי|1000203554|19 באפריל 2007}}}} בחוק הפלילי ניתן להבחין בין עבירות שהן "רעות כשלעצמן", כגון [[רצח]] ו[[אונס]], שאדם יודע שאין לעשותן, גם בלי להכיר את ספר החוקים, ועבירות שהן "רעות כי נאסרו", שכדי שלא לעשותן יש לדעת על קיומן, כגון [[עבירת תנועה|עבירות התנועה]] (הכרת עבירות התנועה היא תנאי לקבלת [[רישיון נהיגה]], אך אין חובה כללית להוכיח ידיעה של החוק בתחומים אחרים).
| |||