מרים, אם ישו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
התחלה
המשך עריכה
שורה 23:
|מחלוקות=
}}
'''מרים, אם ישו''' (גם '''מרים הבתולה''', '''יולדת האלוהים''', '''מדונה''' ועוד; ב[[לטינית]] וברוב השפות האירופאיות: '''Maria''', "מריה") היא דמות מרכזית ב[[נצרות]], בה היא מתוארת כאמו של [[ישו]]. לפי [[הברית החדשה]] והמסורת, מרים הייתה מאורסת ל[[יוסף הקדוש|יוסף]] שככאשר [[המלאך גבריאל]] הודיע לה שהיא הרה מ[[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]] בעודה [[בתולה]]. היא גידלה את ישו, נכחה בחלק מן הנסים שחולל וחזתה בצליבתו בירושלים. התאולוגיה הנוצריתהקתולית הציבהוהאורתדוקסית מציבה את מרים כראשונהכמלכת מביןכל ה[[קדוש (נצרות)|קדושים]], כמשחקת תפקיד מרכזי בישועת המין האנושי, וכסמל לתום ולאדיקות. בייחוד הודגשו בתוליה הנצחיים, שלא נפגמו בלידת בנה. האמונה בכך היא עקרון יסוד בכמהברוב זרמיםהזרמים נוצרייםהנוצריים ו[[דוגמה|דוֹגמה]] בכנסייה ה[[קתולי]]ת. אמונות נוספות הן [[העיבור ללא חטא|שעיבורה ברחם אמה היה ללא מתום]], ושלא מתה אלא עלתה השמימההשמיימה בגופה. עתירות למרים כדי שתשתדל אצל אלוהיםשתעתיר עבור המתפלל נפוצות בליטורגיה, וחגים רבים מוקדשים לה.
 
==חייה לפי הברית החדשה==
מרים איננה מוזכרת רבות בבשורות, למעט בקטעים העוסקים בהולדת ישו במתי א'-ב' ובלוקאס א'-ב', בעיקר במקור השני. מרים מופיעה כבתולה יהודיה המתגוררת בעיר [[נצרת]] ומאורשהומאורסת ליוסף, שהמלאך גבריאל מתגלה אליה ומבשר לה שהיא הרהתהרה מרוח הקדוש, ועומדתבתנאי ללדתשתסכים ותלד את המושיע בן האלוהים. שימלוךהיא עלעונה לדבריו ״הנני שפחת ה׳, יעשה לי העולםכדברך.״ בנוסף, סיפר לה על הריונה של קרובתה [[אלישבע, אם יוחנן המטביל|אלישבע]]. מרים יצאה לבקר את אלישבע, שחוותה התגלות ובירכה את מרים ואת עוברה. לאחר מכן יצאה הבתולה ההרה עם בעלה להתפקד בעיר הולדתו, [[בית לחם]], לפי ציווי הקיסר הרומי. היא כרעה ללדתילדה את ישו בבית לחם, ו[[שלושת האמגושים|שלושה חכמים מן המזרח]] ביקרו אותה ואת יוסף והעלו מנחות לרך הנולדלנולד. כדי להציל את ילדם בעת שהורדוס הורה [[טבח התמימים|לרצוח את כל התינוקות בעיר]], המשפחה נמלטה למצרים, ושבה ליהודה בעבורלאחר סוף זעםהסכנה. מרים ובעלה הציגו את ישו הפעוט בבית המקדש. כשהיה בן שתים-עשרה והם ביקרו שוב בירושלים, מצאה אותו מרים ויוסף בין המורים.
 
בנוסף לנרטיבים אלו, "אם ישו" מוזכרת ללא שם בעת [[החתונה בקנה]] בבשורה לפי יוחנן, שם היא מסבירה לבנה שתם היין ומורה לנוכחים לעשות כמצוותו. בסוף הבשורה, בעודו גוסס על הצלב, ישו מורה ל"תלמידו אשר אהב", כותב הבשורה, לנהוג במרים כאילו הייתה אמו שלו ולה לנהוג בו כבנה, והתלמיד אוסף אותה אל ביתו. אזכורה האחרון כרונולוגית הוא לאחר עלית ישו השמימה, כשהיא והשליחים שוהים יחד בעלית גג בירושלים ושוקדים על דבריו.
 
==בתוליה של מרים==
לבתוליה של מרים שני פירושים דתיים בימינו:
* האמונה הרווחת: מרים הייתה בתולה לפני, בעוד ואחרי נשאה את ישו ברחמה. אמונה זאת מלומדת פורמלית בכנסייה הקתולית, אורתודוקסית, אנגליקנית, קופטית, קלווינסטית, לוטרנית וכמעט בכל זרמי הנצרות. זה הלימודים המסורתיים בנצרות.
* הגישה הפשטנית טוענת שלפני הריונה הראשון לא התקיימו [[יחסי מין]] בינה לבין בן אנוש, אולם, מבחינה פיזית, בתוליה אבדו עם לידתו של ישו. כמו כן לישו היו אחים נוספים שבן אנוש היה אביהם, ולכן נאלצה לבסוף גם מרים הבתולה לקיים מגע מיני כדרך כל אשה.
* הפירוש בחלק מיעוט פרוטסטנטי: מרים לא הייתה בתולה, משום שהביאה ילדים אחרים לעולם מלבד לישו. דעה זו לא נפוצה ומעוררת מחלוקת.
* הגישה המחמירה טוענת שמרים נותרה בבתוליה כל ימיה, וכמו שרוח הקודש התערבה בהריונה, כך התערבה כדי לשמור את בתוליה, אף שנאלצה לקיים מגע מיני וללדת ילדים. קיצוניים אף טוענים שהתנזרה כל חייה, ומסבירים כי אחיו של ישו לא היו אחיו הביולוגיים כי אם אנשים קרובים לו שנקראו אחיו על שום קרבתם אליו.
 
המקורות לסיפור בתוליה של מרים הם: [[הבשורה על פי לוקאס]] ו[[הבשורה על-פי מתי]], המופיעות ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]]. בבשורה[[הברית לפיהחדשה]] מרקוס,(בבשורה שהואעל כתבפי הידמתי) המוקדםמספרת יותר,כי לאמרים מופיעהייתה כללמאורסת תיאורל[[יוסף זההקדוש|יוסף]], ולכןאולם מתקיימתהם סתירההתחתנו קשהנישואי בין שלוש הבשורות בנקודה זוטוהרה, כיבה בלתימתוך אפשריקריאה שנסאלוהית בתוליה של מרים יחמוק מסיפור חייו של ישו ב[[הבשורהשמרו על-פי מרקוס|בשורהפרישות. על-פי מרקוס]].
 
[[הברית החדשה]] (בבשורה על פי מתי) מספרת כי מרים הייתה מאורסת ל[[יוסף הקדוש|יוסף]], אולם היא התעברה בטרם התייחדו. יוסף סבר שהיא התעברה מגבר זר, וביקש לגרשה, אולם התגלות שהייתה לו בחלומו הבהירה לו כי ארוסתו התעברה מרוח הקודש, ולכן אסור לו לגרשה. בתאולוגיה הנוצרית התפתח הסבר הטוען שקיום מגע מיני הוא ביטוי לחטא הקדמון שהביאה [[חוה]] על בני האדם ואילו מרים הביאה את גאולתם של בני האדם בכך שילדה את ישו ועשתה זאת בלא הזדקקות לחטא. הניגוד באופיין של מרים וחוה הונצח במסורת אודות ברכתו של המלאך גבריאל לבתולה בעת ההתגלות - Ave Maria ("שלום לך, מרים"). לפי המסורת פנה גבריאל אל הבתולה בברכת Ave, שהיא היפוך סדר האותיות בשמה של חוה (Eva). למעשה, עד עצם ימינו אוסרת הכנסייה הקתולית על כמריה ונזיריה מגע מיני, והנזירות מצוות לשמור על בתוליהן ביתר קפידה ולא לאובדן אף בפעילות חוץ-מינית כמו אימון גופני.
 
אחת הטעויות העולות מן הסיפור בברית החדשה היא ייחוסו של ישו לשושלתו של יוסף, בעלה של מרים (שהיא לכאורה שושלת [[בית דוד]]), כאילו היה יוסף אביו של ישו. האוונגליונים של מתי ושל לוקאס בברית החדשה אף מפרטים את ה[[גנאלוגיה]] של ישו עד דוד המלך, ואף עד אדם הראשון. ההסבר התאולוגי לייחוס הזה הוא שיוסף היה אביו המאמץ של ישו. על-פי החוק הרומי, אימוץ כלל צירוף של המאומץ לשושלת של המאמץ - כך למשל הקיסר [[אוגוסטוס]] נחשב בנו של [[יוליוס קיסר]], גם אם מבחינה ביולוגית הוא לא היה בנו. כיוון שההסבר הזה שנוי במחלוקת, תאולוגים מסוימים קבעו כי גם מרים הייתה מבית דוד.
 
==מרים הקדושה במסורת הקתולית==