רומנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
רומאנוס > רומנוס
שורה 4:
| מקום קבורה = [[כנסיית השליחים הקדושים]]
| דת = [[נצרות יוונית-אורתודוקסית]]
| שם מלא = רוֹמָאַנוּסרוֹמָנוּס הָרִאשׁוֹן לָקַפֶּנּוֹס
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
| שם התפקיד = [[קיסרי האימפריה הביזנטית|קיסר האימפריה הביזנטית]] השותף
שורה 15:
| שם השושלת = לקפנוסית
}}
'''רומאנוסרומנוס הראשון''' (ב[[יוונית ביזנטית]]: '''Ρωμανός Α΄ Λακαπηνός''', '''רוֹמָאנוֹסרוֹמָנוֹס הָרִאשׁוֹן לָקַפֶּנּוֹס''';{{כ}} [[870]] – [[15 ביוני]] [[948]]) היה גנרל בשורות [[הצבא הביזנטי]] ממוצא [[ארמני]], אשר עלה לשלטון בתור [[קיסרי האימפריה הביזנטית|קיסר האימפריה הביזנטית]] בין השנים [[920]]–[[944]], כאשר הודח מהשלטון. רומאנוסרומנוס שלט בתור קיסר שותף לצידו של [[קונסטנטינוס השביעי פורפירוגנטוס]], שהתחתן עם הלנה, בתו של רומאנוסרומנוס. רומאנוסרומנוס הראשון היה סבא רבא של [[רומאנוס השלישי, קיסר האימפריה הביזנטית]].
 
== ביוגרפיה ==
=== עלייתו לכוח ===
אביו של רומאנוסרומנוס הראשון, תאופילאקטוס אבסטקטוס, החל דרכו בתור איכר ממוצא [[ארמנים|ארמני]] ב[[אסיה הקטנה]]. במהלך שירותו הצבאי הציל את [[בסיליוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית]] במערכות המלחמה של האחרון נגד [[הח'ליפות העבאסית]]. בתמורה העלה בסיליוס את תאופילאקטוס לחבר המשמר הקיסרי. רומאנוסרומנוס, יליד [[870]], החל דרכו בדומה לאביו ועלה בדרגות הצבא הביזנטי עד אשר מונה למושל הצבאי של [[סאמוס]], אי ביזנטי ב[[הים האגאי|ים האגאי]]. כאשר נפטר [[לאו השישי, קיסר האימפריה הביזנטית]] בשנת [[912]], המשיכה היריבות בנוגע לירושת בנו, קונסטנטינוס השביעי שנולד לפני שהוריו התחתנו. דודו של קונסטנטינוס השתמש בכך כדי להכתיר עצמו בתור [[אלכסנדר השלישי, קיסר האימפריה הביזנטית]]. שלטונו נמשך שנה אחת בלבד אך במהלכו הצליח לעורר מלחמה נוספת בין האימפריה הביזנטית ו[[האימפריה הבולגרית הראשונה]] שהייתה תחת הנהגתו של המצביא המחונן [[סימאון הראשון, קיסר בולגריה]].
 
לאחר מותו של אלכסנדר השלישי בשנת [[913]] הוסדר הסכם שלום עם הבולגרים וקונסטנטינוס השביעי, בנו של לאו השישי, מונה לקיסר. קונסטנטינוס עם זאת היה צעיר מכדי לקחת את מושכות השלטון ולכן מונו שני [[עוצרות|עוצרים]] במקומו, אלו היו אמו, [[זואי קרבונופסינה]] ו[[הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול]]. בשנת [[919]] פרץ משבר פנימי בתוך העוצרות שהביא לגירושה של זואי. רומאנוסרומנוס השתמש בפרצה זאת והשתמש בכוחו הצבאי כבעל המוצב הצבאי היחיד בתוך [[קונסטנטינופול]] כדי להפוך לעוצר בשותפות עם הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול. בשנת [[922]] הצליח להביא לסיום העוצרות ומונה להיות לקיסר האימפריה הביזנטית בשותפות עם קונסטנטינוס השביעי. קונסטנטינוס היה עדיין די צעיר מכדי לנהל את האימפריה ולכן רומאנוסרומנוס הראשון הפך לשליט בפועל והקיסר הראשון מהשושלת הלקפנוסית. טענתו של רומאנוסרומנוס לכתר הביזנטי חוזקה כאשר בתו הצעירה, הלנה, התחתנה עם קונסטנטינוס השביעי, מה שקישר אותה עם [[השושלת המקדונית]] השלטת.
 
=== מדיניות פנים ===
לפי [[הנצרות האורתודוקסית]] אסור לאדם להינשא פעם שלישית. לאורך שלטונו, שתי נשותיו הראשונות של הקיסר לאו השישי נפטרו קודם שנולד לו יורש ולכן הוא נישא פעם שלישית. נישואיו השלישיים התבצעו נגד הכנסייה האורתודוקסית וגררו מאבק תאולוגי פנימי אשר נודע בתור הטטרגאמי. בשנת [[920]] הצליח רומאנוסרומנוס הראשון להביא להסדר בקרע שנוצר בכנסייה בין תומכי ומתנגדי לאו השישי. בהסדר נקבע כי מורשתו של לאו השישי לא תיפגע אם כי נישואיו הרביעיים עם זואי קרבונופסינה הפכו ללא-חוקיים. בכך שהביא להסדר זה בתוך הכנסייה האורתודוקסית, השפעתו של רומאנוסרומנוס הראשון על הכנסייה גברה ובהמשך חיזק מעמדו עליה עוד יותר כאשר בשנת [[925]] מינה את אחד מבניו להיות הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול – ראש הכנסייה האורתודוקסית – לאחר מותו של הפטריארך הקודם, ניקולאס הראשון.
 
במהלך שלטונו פעל רומאנוסרומנוס הראשון לשפר את חלוקת השטחים באימפריה ולהסדיר את הסמכויות הקבועות בין בעלי האדמות והאיכרים שעיבדו את האדמות בשבילם. רומאנוסרומנוס המציא מערכת שקבעה עדיפויות והסדירה בבירור את הסדר שבו ניתן לרכוש אדמות איכרים. כך, קרובי משפחה לבעלי אדמות, בעלים משותפים של אדמות ושכנים לבעלים קיבלו עדיפות בסדר הורשת הנחלות. היה זה סדר שנקבע בקפידה; רק כשאף אחד בקטגוריות אלה (קרובי משפחה, בעלים משותפים או שכנים) לא הצליח לרכוש את הקרקע, השטחים הוצעו למכירה פתוחה בפני גורמים חיצוניים. רומאנוסרומנוס אף הבין כי בהחלט עשויה להיות הפרה של עקרונות אלה והוא הכריז כי יהיה צורך להחזיר רכוש שנרכש שלא כדין, ללא תמורה מן הצד המחזיר. חוקים אלו נועדו במטרה להסדיר את ירושת השטחים ולהגדיר את מעמד החוק ביחס אליהם.
 
=== מדיניות חוץ ===
המלחמות עם בולגריה לא הסתיימו. גם הביזנטים וגם הבולגרים ידעו כי בכוחה של העיר קונסטנטינופול לעמוד בפני מצור בולגרי. סימאון, קיסר בולגריה, פעל להשיג ברית עם [[השושלת הפאטמית]] אשר השתתפה במצור ימי על העיר קונסטנטינופול. לאחר שגם זה נכשל להביא לנפילתה של קונסטנטינופול, רומאנוסרומנוס הראשון שיחד את סימאון להביא להסדר שיסיים את המאבק. תשלום שנתי נקבע שיינתן לאימפריה הבולגרית מידי הביזנטים והממשל הביזנטי הכיר בשליט הבולגרי בתור קיסר בולגריה. בתמורה הממשל הבולגרי הכיר בשליט הביזנטי בתור קיסר הרומאים, מה שהוביל לסיום הטענה הבולגרית לירושת [[האימפריה הרומית]]. בהמשך, במטרה לחזק את הקשרים עם בולגריה, רומאנוסרומנוס חיתן את נכדתו מריה עם יורשו של סימאון, [[פטר הראשון, קיסר בולגריה]]. לאחר הסדר המאבק עם הבולגרים הניע רומאנוסרומנוס את רוב כוחותיו של הצבא הביזנטי לעבר הגבול המזרחי עם [[האימפריה המוסלמית]].
 
הח'ליפות המוסלמית העבאסית איבדה עם הזמן מכוחה על האימפריה המוסלמית הגדולה. בעוד שלטונה באזור הסובב את הבירה [[בגדאד]] נותר חזק, העולם המוסלמי התחלק בין ממלכות יריבות וחלקן, כגון השושלת הפאטמית, אף אתגרה את מעמד בית עבאס. בשנת [[934]] יצאה משלחת ביזנטית מאזור [[קפדוקיה]] וצלחה בכיבוש [[מלטיה]] לגבולות חבל [[כורדיסטן]]. יריבם הגדול ביותר של הביזנטים בחזית המזרחית היה סיף אל-דאולה, ה[[אמיר]] של [[חלב (עיר)|חלב]] ו[[מוסול]] (בצפון סוריה וצפון עיראק המודרניות בהתאמה). בשנת [[944]], לאחר מאבקים ממושכים, הצליחו הביזנטים לכבוש את העיר אדסה בצפון [[מסופוטמיה]]. בשנת [[941]], [[רוס של קייב]] בהנהגתו של [[איגור, נסיך קייב]], החלה במתקפה ימית דרך [[הים השחור]] לעבר קונסטנטינופול. הכוחות הרוסים נפלו אל מול ה[[אש יוונית|אש היוונית]].
 
=== מורשת ===
רומאנוסרומנוס הראשון תכנן להפוך את שושלתו לזאת של שליטי האימפריה הביזנטית במקום השושלת המקדונית אך בנו הבכור, כריסטופרוס, נפטר בשנת 931 ושני הבנים שנותרו, שהיו ביריבות עם אביהם, שיתפו פעולה עם קונסטנטינוס השביעי והדיחו את רומאנוסרומנוס הראשון בשנת [[944]]. רומאנוסרומנוס טען בהינתן מותו בטרם עת של כריסטופרוס כי אפשרי שהדבר היה לטובת האימפריה שכן הביא לקביעתו של קונסטנטינוס השביעי כשליט יחיד ביחד עם בת זוגו שהייתה בתו של רומאנוסרומנוס. לאחר ההפיכה של בניו נגדו, רומאנוסרומנוס הקדיש את זמנו לחיי דת ועבר להתגורר במנזר. עבר התמיכה של המוסד הדתי בשושלת המקדונית, קונסטנטינוס הצליח לשמר את מעמדו כאשר שני בניו הנותרים של רומאנוסרומנוס גורשו מחצר המלוכה ב-27 בינואר 945. קונסטנטינוס, בן ה-39, הפך לשליט עצמאי של האימפריה הביזנטית ושושלתו המשיכה לשלוט באימפריה. רומאנוסרומנוס המשיך חייו במנזר ב[[איי הנסיכים]] מול חופי קונסטנטינופול, נפטר ב-15 ביוני [[948]].
 
== ראו גם ==
שורה 43:
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [https://www.ancient.eu/Romanos_I/ רומאנוסרומנוס הראשון], באתר אנציקלופדיה של היסטוריה עתיקה
* {{בריטניקה}}