מעלות צלזיוס – הבדלי גרסאות

ב־[[1742]] הציג אנדרס צלזיוס סולם טמפרטורה '''הפוך מזה הקרוי כיום על שמו''': האסטרונום השוודי הציע שטמפרטורת הקיפאון של המים תגדיר את הערך מאה מעלות בסולם, וטמפרטורת הרתיחה - את הערך אפס מעלות. ב[[מאמר]]ו ''Observationer om twänne beständiga Grader på en Thermometer'' (ב[[שוודית]]: "תצפיות בשתי נקודות קבועות על [[מדחום]]"), תיאר צלזיוס את טמפרטורות הקיפאון והרתיחה של המים, ציין את חוסר רגישותה של טמפרטורת הקיפאון לשינוי ב[[לחץ]], רשם - בדיוק ראוי לציון - את השינוי בנקודת הרתיחה עם השינוי בלחץ, והציע שטמפרטורת הרתיחה תיקבע בלחץ הממוצע השורר ב[[גובה פני הים]]. לחץ זה ידוע כיום כ[[אטמוספירה (מידה)|אטמוספירה]] אחת.{{ש}}

ב־[[16 בדצמבר]] [[1745]], במאמר המתאר את [[גן בוטני|הגן הבוטני]] ב[[אוניברסיטת אופסלה]], ציין ה[[בוטנאי]] השוודי הנודע '''[[קארולוס ליניאוס]]''' את הטמפרטורות השוררות ב[[חממה|חממת]] הגן:

ב־204 השנים הבאות, כונה סימון הטמפרטורה הזה "סולם מאה המעלות" (Centigrade scale), והטמפרטורות בו סומנו C°. בשל דמיון לשוני ליחידת מידה ל[[זווית]] ב[[צרפתית]], ב[[ספרדית]] ובשפות נוספות, החליטו בשנת [[1948]] [[הוועדה הבינלאומית למידות ומשקלות|הוועדה הבינלאומית]] ו[[הכנס הכללי למידות ומשקלות]] לכנות את יחידת המידה לטמפרטורה בשם "'''מעלת צלזיוס'''", ולסמנה רשמית '''C°'''.